מקור תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ח׳:ב׳
8 הלכה: מוֹשִׁיבִין שׁוֹבָכִין לְתַרְנוֹגַלִּין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. הָא בְמוֹעֵד אָסוּר. אֵין מַרְבִּיעִין אֶת הַבְּהֵמָה בְמוֹעֵד. אֲבָל מוֹלִיכִין אוֹתָהּ לַבָּקוֹרֶת. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. חֲמוֹרָה שֶׁהִיא תוֹבַעַת זָכָר מַרְבִּיעִין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא תֵיצַן. וּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמָה מוֹלִיכִין אוֹתָהּ לַבָּקוֹרֶת. וּמְקִיזִין דָּם לָאָדָם וְלַבְּהֵמָה בְמוֹעֵד. וְאֵין מוֹנְעִין רְפוּאָה מֵאָדָם וּמִבְּהֵמָה בְמוֹעֵד.
פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים ד׳:ח׳:ב׳
8 גמ' הא במועד. פי' בחש"מ אסור להושיב שובכין אלא אם ברחה מותר להחזירה וכדפרישית במתני' אין מרביעין את הבהמה במועד. דקעבד מלאכה בחש"מ דאסור:
9 לבקרות. מקום שיש שם בהמות הרבה והיא נרבעת מאיליה:
10 שלא תיצן. שלא תצטנן ותמות: