מקור תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:א׳:ו׳
1 תַּנֵּי. בַּכֹּל מְמַעֲטִין. בָּאֲבָנִים וּבִלְבֵינִים וּבְסוּלָּם צוֹרִי וּבְסוּלָּם מִצְרִי. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וַאֲפִילוּ לֹא קְבָעוֹ. וְהָא תַנֵּי. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהוּא שֶׁיִּיחַדּוֹ לָכֵן. הוֹרֵי רִבִּי לָא כְדֵין תַּנָּיָיה. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יוֹסֵה תְרֵיהוֹן. חַד בְּשֵׁם מַר עוּקְבָּן וְחַד בְּשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בֵּין שְׁלִיבָה לִשְׁלִיבָה פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְהָעֲמוּדִין מַשְׁלִימִין לְאַרְבָּעָה. יָסָא אָמַר. כּוֹפֶת שֶׁהִדְרִיגוֹ מְמָעֵט. מִכָּל מָקוֹם אֵין הָעוֹמְדִין מַשְׁלִימִין לָעֲשָׂרָה. נַעֲשֵׂית כִּשְׁלִיבָה עָבָה. רִבִּי יָסָא בְשִֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשִֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. אוֹתָהּ שְׁלִיבָה שֶׁהִיא מְמָעֶטֶת אֶת הָעֲשָׂרָה צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא מְשׁוּכָה מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִיָּא בָעֵי. הֵבִיָא דוֹפָן שֶׁלְשִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֶצָה וְהִגְבִּיהוֹ מִן הָאָרֶץ פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. מוּתָּר. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. כָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. וָכָא אַתְּ אָמַר. כָּל הַפָּחוּת מֵאַרְבָּעָה כְסָתוּם. אִין אַתְּ בָּעֵי מַקְשִׁיָּא הָכֵין קְשֵׁי הֵבִיא דוֹפָן שֶׁלְאַרְבָּעָת טְפָחִים וְכָל שֶׁהוּא וְהִגְבִּיהוֹ מִן הָאָרֶץ שְׁנֵי טְפָחִים חָסֵר כָּל שֶׁהוּא. יָיבֹא כַיִי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעוֹמֵד וְהֶחָלָל מִצְטָרְפִין לְאַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל.
פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:א׳:ו׳
1 והוא שקבעה. לסולם במסמרות:
2 ה"ג רבי בא בשם ר"י אפילו לא קבעה:
3 ופריך והא תני בברייתא והוא שקבעה וקשיא לרבי בא:
4 ומשני רבי בא מפרש לברייתא והוא שקבעה שייחד סולם זו להיות שם לעולם לעלות בה להשתמש בחלון:
5 הורי רבי לא כהדין תנייא. רבי לא פסק כהאי ברייתא דבעינן דוקא קבעה במסמרות:
6 פחות מג'. טפחים:
7 שליבה. הן העצים הנתונים ברוחב הסולם והעמודי' הן העצים הנתונים באורך הסולם:
8 כופת שהדריגות. פי' הוא שליבה עבה שעושין בסולמות למטה ולמעלה:
9 מ"מ. אפילו עבה ורחבה הרבה ממעט:
10 אין העמודים משלימין לעשרה. שהעמודין גבוהין הרבה למעלה מהשליבות כעין סולמות שלנו אין מצטרפין לעשרה:
11 נעשית כשליבה עבה. כלומר שאני כופת הדריגות שהיא נעשית כשליבה עבה משא"כ בעמודין:
12 כדי מקום. שיהא מקום לעלות עליה שאין סולם זקוף נוח לעלו' עליה:
13 אותה שליבה שהיא ממעט את העשרה וכו'. פירוש לא בעינן שתהא כל הסולם רחוקה מן הכותל ארבעה טפחים אלא אותה שליבה שהיא בתוך עשרה לחלון צריכה שתהא רחוק ארבעה שיהא נוח לעמוד עלי' ולהשתמש בחלון:
14 הכי גרסינן הביא סולם של שבעה טפחים ומשהו והגביהו מן הארץ פחות משלשה מהו. סי' דליהוי כמחיצה עשרה א"נ דלימעט מכותל דליהוי בתוך עשרה:
15 ומשני תמן וכו'. כי היכי דאמרי' גבי סוכה כל פחות מג' כסתום ה"נ הכא:
16 ה"ג וכא את אמר כל הפחות מג' כסתום. וכ"ה בפ' קמא:
17 אין את וכו'. אלא אי קשיא הכי קשיא כלומר הכי קמיבעיא:
18 הכי גרסינן הביא סולם של ד' טפחים וכל שהוא והגביהו מן הארץ ג' טפחים חסר משהו מהו. וה"פ דליכא למימר אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא וקמבטל ליה דהא העומד מרוב' על האויר דתותי מיניה:
19 ייבא כיי דמר ר' יוחנן. אתיא כי הא דאמר ר' יוחנן העומד והחלל מצטרפין. אף על גב דהעומד מצד אחד הוא רחב בחלל ומצד השני הוא משהו אפ"ה לא אמרינן אתי אוירא דהאי גיזא ודהאי גיסא ומבטל ליה ה"כ מצטרפין: