כלי יקר על במדבר ח׳:ב׳

« כלי יקר על במדבר ז׳:י״ב כלי יקר על במדבר ח׳:ו׳ »

2 ילקוט שמעוני על נ"ך פתח ↗

ויצו שחקים ממעל. אמר רבי לוי שבעה רקיעין הן, ואלו הן, וילון, שחקים, רקיע, זבול, מעון, מכון, ערבות. שחקים שבו ריחים עומדות וטוחנות מן לצדיקים לעתיד לבא שנאמר ויצו שחקים וגו' וכו' כתוב ביחזקאל ברמז של"ט. וכבר היו ר"י ור"ט והזקנים יושבים והיה ר"א המודעי יושב לפניהם א"ל ר"א המודעי ששים אמה היה גבהו של מן שהיה יורד לישראל, א"ל מודעי עד מתי אתה מתמיה עלינו, א"ל מקרא הוא וכי אי זה מדה מרובה מדה טוב או מדת פורענות הוי אומר מדה טובה, במדת פורענות מהו אומר ביום הזה נבקעו כל מעניות תהום רבה וארובות השמים נפתחו, וכתיב חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים, מה נפשך על גבי ההר חמש עשרה אמה בבקעה חמש עשרה אמה כו', במדה טובה הוא אומר ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח מיעוט דלתי שתים וכמה ארובות בדלת ארבע, צא וחשוב ששים אמה היה גבהו של מן שהיה יורד לישראל. מי דמי התם ארבעים יום הכא חדא שעתא, התם לכולי עלמא הכא לישראל לחוד, א"כ נפיש להו טפי, אלא ר' אלעזר המודעי פתח פתח גמר. א"ר אבא בר כהנא בשם ר' לוי בן זבדי מזון אלפים שנה היה המן יורד לישראל בכל יום ויום, מנין אמר ר' יודן בשם ר' שמעון בן יוחאי כאן כתיב ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח ולהלן הוא אומר וארובות השמים נפתחו תרין כוין אתפתחו לדור המבול ושנו רבותינו משפט דור המבול שנים עשר חדש וכאן כתיב דלתי שמים פתח ארבע ארובות בדלת ושני דלתים הרי שמונה ארובות ומדה טובה מרובה על מדת פורענות חמש מאות כפלים הרי מזון שני אלפים שנה היה המן יורד להם בכל יום ויום:

3 יומא פתח ↗

כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא, וְכׇל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת אֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה, וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי טוּמְאָה. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ לְעוֹלֵי רְגָלִים, וְאוֹמְרִים לָהֶם: רְאוּ חִיבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁסִּילּוּקוֹ כְּסִדּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָשׂוּם לֶחֶם חוֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ״. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נָטַע בּוֹ כׇּל מִינֵי מְגָדִים שֶׁל זָהָב, וְהָיוּ מוֹצִיאִין פֵּירוֹתֵיהֶן בִּזְמַנָּן, וּכְשֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן נוֹשְׁרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ״. וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל יָבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפֶרַח לְבָנוֹן אוּמְלָל״, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּרוֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ״. נִיסֵּי דִּקְבִיעִי לָא קָא חָשֵׁיב. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי: אָרוֹן וּכְרוּבִים נָמֵי, נִיסֵּי דִּקְבִיעִי נִינְהוּ. אָמַר מָר: וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה. וּמִי הֲוָה עָשָׁן בְּמַעֲרָכָה? וְהָתַנְיָא: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בָּאֵשׁ שֶׁל מַעֲרָכָה: רְבוּצָה כַּאֲרִי, וּבָרָה כַּחַמָּה, וְיֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ, וְאוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין, וְאֵינָהּ מַעֲלָה עָשָׁן! כִּי קָא אָמְרִינַן — בִּדְהֶדְיוֹט. דְּתַנְיָא: ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ״, אַף עַל פִּי שֶׁאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט. רְבוּצָה כַּאֲרִי. וְהַתַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: אֲנִי רְאִיתִיהָ, וּרְבוּצָה כְּכֶלֶב! לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, כָּאן — בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי. וּבְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי מִי הֲוַאי? וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא: מַאי דִּכְתִיב: ״וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבֵד״, וְקָרֵינַן ״וְאֶכָּבְדָה״. מַאי שְׁנָא דִּמְחוּסַּר הֵ״א — אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בֵּין מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וְאֵלּוּ הֵן: אָרוֹן וְכַפּוֹרֶת וּכְרוּבִים, אֵשׁ, וּשְׁכִינָה, וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, וְאוּרִים וְתוּמִּים. אָמְרִי: אִין, מִיהְוָה הֲוָה, סַיּוֹעֵי לָא מְסַיְּיעָא. תָּנוּ רַבָּנַן, שֵׁשׁ אִשּׁוֹת הֵן: יֵשׁ אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְיֵשׁ שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת, וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה, וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין, וְיֵשׁ אֵשׁ דּוֹחָה אֵשׁ, וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ. יֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה — הָא דִּידַן. שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת — דְּחוֹלִין. אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה — דְּאֵלִיָּהוּ, דִּכְתִיב: ״וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה״. אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין — דְּמַעֲרָכָה. יֵשׁ אֵשׁ דּוֹחָה אֵשׁ — דְּגַבְרִיאֵל, וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ — דִּשְׁכִינָה, דְּאָמַר מָר: הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בֵּינֵיהֶם וּשְׂרָפָן. וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה, אֲפִילּוּ כׇּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ? וְהָאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הַכֹּל צוֹפִין לַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה. נוֹטֶה כְּלַפֵּי צָפוֹן — עֲנִיִּים שְׂמֵחִין וּבַעֲלֵי בָתִּים עֲצֵבִין, מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מְרוּבִּין וּפֵירוֹתֵיהֶן מַרְקִיבִין. נָטָה כְּלַפֵּי דָרוֹם — עֲנִיִּים עֲצֵבִין, וּבַעֲלֵי בָתִּים שְׂמֵחִין, מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מוּעָטִין, וּפֵירוֹתֵיהֶן מִשְׁתַּמְּרִין. נָטָה כְּלַפֵּי מִזְרָח — הַכֹּל שְׂמֵחִין. כְּלַפֵּי מַעֲרָב — הַכֹּל עֲצֵבִין! דְּאָזֵיל וְאָתֵי כְּדִיקְלֵי, וְאִבַּדּוֹרֵי לָא הֲוָה מִיבַּדַּר. אָמַר מָר: כְּלַפֵּי מִזְרָח — הַכֹּל שְׂמֵחִין, כְּלַפֵּי מַעֲרָב — הַכֹּל עֲצֵבִין. וּרְמִינְהוּ: מִזְרָחִית — לְעוֹלָם יָפָה, מַעֲרָבִית — לְעוֹלָם קָשָׁה, רוּחַ צְפוֹנִית — יָפָה לַחִטִּין בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ, וְקָשָׁה לַזֵּיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵן חוֹנְטִין, רוּחַ דְּרוֹמִית — קָשָׁה לַחִטִּין בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ, וְיָפָה לַזֵּיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵן חוֹנְטִין. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵּימָא מָר זוּטְרָא: וְסִימָנָיךְ — שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם. הַאי מְרַבֵּה דִּידֵיהּ, וְהַאי מְרַבֵּה דִּידֵיהּ! לָא קַשְׁיָא: הָא — לַן, וְהָא — לְהוּ. הֲדַרַן עֲלָךְ שִׁבְעַת יָמִים

6 נדה פתח ↗

מַאי קְרָא? ״מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי״. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״גּוֹזִי״ לִישָּׁנָא דְּאִשְׁתְּבוֹעֵי הוּא? דִּכְתִיב: ״גׇּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְמָה וָלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ? לֶאֱגוֹז מוּנָּח בְּסֵפֶל שֶׁל מַיִם, אָדָם נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ עָלָיו — שׁוֹקֵעַ לְכָאן וּלְכָאן. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים — וָלָד דָּר בְּמָדוֹר הַתַּחְתּוֹן, אֶמְצָעִיִּים — וָלָד דָּר בְּמָדוֹר הָאֶמְצָעִי, אַחֲרוֹנִים — וָלָד דָּר בְּמָדוֹר הָעֶלְיוֹן, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת — מִתְהַפֵּךְ וְיוֹצֵא, וְזֶהוּ ״חֶבְלֵי אִשָּׁה״. וְהַיְינוּ דִּתְנַן: חֶבְלֵי שֶׁל נְקֵבָה מְרוּבִּין מִשֶּׁל זָכָר. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי קְרָא? ״אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ״. ״דַּרְתִּי״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״רֻקַּמְתִּי״. מַאי שְׁנָא חֶבְלֵי נְקֵבָה מְרוּבִּין מִשֶּׁל זָכָר? זֶה בָּא כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, וְזֶה בָּא כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, זוֹ הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ, וְזֶה אֵין הוֹפֵךְ פָּנָיו. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים — תַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לָאִשָּׁה, וְגַם קָשֶׁה לַוָּלָד. אֶמְצָעִיִּים — קָשֶׁה לָאִשָּׁה וְיָפֶה לַוָּלָד. אַחֲרוֹנִים — יָפֶה לְאִשָּׁה וְיָפֶה לַוָּלָד, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִמְצָא הַוָּלָד מְלוּבָּן וּמְזוֹרָז. תָּנָא: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְיוֹם תִּשְׁעִים — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. מְנָא יָדַע? אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מְשַׁמֵּשׁ וְהוֹלֵךְ, וְ״שׁוֹמֵר פְּתָאיִם ה׳״. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו, וְאִמּוֹ. אָבִיו מַזְרִיעַ הַלּוֹבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת, וְגִידִים, וְצִפׇּרְנַיִם, וּמוֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וְלוֹבֶן שֶׁבָּעַיִן. אִמּוֹ מַזְרַעַת אוֹדֶם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר, וּבָשָׂר, וּשְׂעָרוֹת, וְשָׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ, וּנְשָׁמָה, וּקְלַסְתֵּר פָּנִים, וּרְאִיַּית הָעַיִן, וּשְׁמִיעַת הָאוֹזֶן, וְדִבּוּר פֶּה, וְהִלּוּךְ רַגְלַיִם, וּבִינָה, וְהַשְׂכֵּל. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ, מַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי ״פּוּץ מִלְחָא וּשְׁדִי בִּשְׂרָא לְכַלְבָּא״. דָּרֵשׁ רַב חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: מַאי דִכְתִיב ״עוֹשֶׂה גְּדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר״? בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, נוֹתֵן חֵפֶץ בְּחֵמֶת צְרוּרָה וּפִיהָ לְמַעְלָה — סָפֵק מִשְׁתַּמֵּר, סְפֵק אֵין מִשְׁתַּמֵּר. וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צָר הָעוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה פְּתוּחָה וּפִיהָ לְמַטָּה, וּמִשְׁתַּמֵּר. דָּבָר אַחֵר: אָדָם נוֹתֵן חֲפָצָיו לְכַף מֹאזְנַיִם, כׇּל זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד יוֹרֵד לְמַטָּה, וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כׇּל זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד הַוָּלָד עוֹלֶה לְמַעְלָה. דָּרֵשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מַאי דִכְתִיב ״אוֹדְךָ ה׳ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד״? בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אָדָם נוֹתֵן זֵרְעוֹנִים בַּעֲרוּגָה כׇּל אַחַת וְאַחַת אֶחָד וְאֶחָד עוֹלֶה בְּמִינוֹ, וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר הָעוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה, וְכוּלָּם עוֹלִין לְמִין אֶחָד. דָּבָר אַחֵר: צַבָּע נוֹתֵן סַמָּנִין לַיּוֹרָה — כּוּלָּן עוֹלִין לְצֶבַע אֶחָד, וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר הָעוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה, כׇּל אַחַת וְאַחַת אֶחָד וְאֶחָד עוֹלֶה לְמִינוֹ. דָּרֵשׁ רַב יוֹסֵף: מַאי דִכְתִיב ״אוֹדְךָ ה׳ כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשׁוֹב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי״, בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁיָּצְאוּ לִסְחוֹרָה. יָשַׁב לוֹ קוֹץ לְאֶחָד מֵהֶן, הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. לְיָמִים שָׁמַע שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בַּיָּם, הִתְחִיל מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״יָשׁוֹב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי״. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִכְתִיב ״עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם״? אֲפִילּוּ בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ. דָּרֵישׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: מַאי דִכְתִיב ״אׇרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכׇל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה״? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נוֹצַר אָדָם מִן כׇּל הַטִּפָּה, אֶלָּא מִן הַבָּרוּר שֶׁבָּהּ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁזּוֹרֶה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת, נוֹטֵל אֶת הָאוֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסוֹלֶת. כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ, דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי: כְּתִיב ״וַתַּזְרֵנִי חַיִל״, וּכְתִיב ״הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל״. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֵירִיתַנִי וְזֵרַזְתַּנִי. דָּרֵשׁ רַבִּי אֲבָהוּ: מַאי דִכְתִיב ״מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רוֹבַע יִשְׂרָאֵל״? מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְסוֹפֵר אֶת רְבִיעִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מָתַי תָּבֹא טִיפָּה שֶׁהַצַּדִּיק נוֹצָר הֵימֶנָּה. וְעַל דָּבָר זֶה נִסְמֵית עֵינוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע, אָמַר: מִי שֶׁהוּא טָהוֹר וְקָדוֹשׁ, וּמְשָׁרְתָיו טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים, יָצִיץ בְּדָבָר זֶה?! מִיָּד נִסְמֵית עֵינוֹ, דִּכְתִיב: ״נְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתוּם הָעָיִן״. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִכְתִיב ״וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא״? מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיֵּיעַ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם״ — חֲמוֹר גָּרַם לוֹ לְיִשָּׂשׂכָר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִילָּה — יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִילָּה — יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״. תָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים — אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִילָּה יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, וְלֹא פֵּירְשׁוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר, עַד שֶׁבָּא רַבִּי צָדוֹק וּפֵירְשׁוֹ: ״אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ״ — תָּלָה הַזְּכָרִים בַּנְּקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת בַּזְּכָרִים. ״וַיִּהְיוּ בְנֵי אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל דּוֹרְכֵי קֶשֶׁת וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים״ — וְכִי בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם לְהַרְבּוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים? אֶלָּא מִתּוֹךְ

1 בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה וְגוֹ׳. הוּקְשָׁה אֶל הַמְפָרְשִׁים, מֵאַחַר שֶׁפְּנֵי הַמְּנוֹרָה הַיְינוּ הַנֵּר הָאֶמְצָעִי, אִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״יָאִירוּ שֵׁשֶׁת הַנֵּרוֹת״, לוֹמַר שֶׁהַשִּׁשָּׁה יִפְנוּ מוּל הַשְּׁבִיעִי. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁמַּאֲמַר ״אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה״ קָאֵי אַשֶּׁלְמַעְלָה, וְלֹא קַשְׁיָא מִידֵי. וְזֶה שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּפָסוּק זֶה שׁוּם צִוּוּי, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר ״תַּדְלִיקֵם״ אוֹ ״תַּעֲלֵם אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה״. גַּם ״יָאִירוּ״ אֵינוֹ צִוּוּי, כִּי אֵין צִוּוּי לַנֵּרוֹת. וְעוֹד, מַהוּ שֶׁאָמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן״, מַאי רְבוּתֵיהּ? וּמִי כָּמוֹהוּ מְקַיֵּם דְּבַר ה׳, וּמַאי שִׁבְחוֹ שֶׁלֹּא שִׁנָּה? מֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁיְּשַׁנֶּה? אֶלָּא שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ, וּמִטַּעַם זֶה רָצָה ה׳ שֶׁיִּפְנוּ כֻּלָּם מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, לְהוֹצִיא מִלֵּב הַטּוֹעִים. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם לֹא רָצָה לְצַוּוֹת עַל זֶה שֶׁיַּדְלִיקֵם מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, כִּי לֹא יִטְעֶה בָּזֶה כִּי אִם אִישׁ שׁוֹגֶה וּפֶתִי, וְכִי מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים שֶׁקִּלְקְלוּ יְצַוֶּה מִצְוָה פְּרָטִית? אַךְ אָמַר ה׳ דֶּרֶךְ הוֹדָעָה לוֹמַר: הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ מֵרֵאשִׁית דָּבָר אַחֲרִית דָּבָר, וְהוּא ״בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה״, כִּי בָּזֶה לֹא תִּתֵּן מָקוֹם לַטּוֹעִים לִטְעוֹת כוּ׳, אָז אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת שֶׁיָּאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת לְעוֹלָם, לֹא יִכְבֶּה אוֹרָם, שֶׁיִּהְיוּ לְפָנַי תָּמִיד. וּמִכְּלַל הֵן תִּשְׁמַע לָאו, שֶׁאִם לֹא תַּעֲלֶה אוֹתָם מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה וְתִתֵּן מָקוֹם לַטּוֹעִים לוֹמַר לְאוֹרָהּ אֲנִי צָרִיךְ, אָז לֹא יָאִירוּ כְּלָל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, הֵן עַל יְדֵי חֻרְבַּן הַבַּיִת, הֵן שֶׁגַּם בִּהְיוֹתוֹ בְּבִנְיָנוֹ לֹא יָאִירוּ וְלֹא יַצְהִיר זִיו אוֹרָם, גַּם לִי גַּם לָךְ לֹא יִהְיֶה.

2 וְסִיּוּעַ לְפֵרוּשׁ זֶה, מִמָּה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ תנחומא בהעלותך ג שֶׁנִּסְמְכוּ הַנֵּרוֹת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, לְפִי שֶׁנִּצְטַעֵר אַהֲרֹן עַל שֶׁלֹּא הָיָה בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לִגְדוֹלָה מִזּוֹ אַתָּה מוּכָן, הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָן כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וְהַנֵּרוֹת הֵם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת״, עַיֵּן בַּיַּלְקוּט תשיט ח נוֹסַח מִדְרָשׁ זֶה. וְהַבֵּט יָמִין וּרְאֵה: מֵאֵי מַשְׁמַע שֶׁהַנֵּרוֹת הֵם לְעוֹלָם מִפָּסוּק זֶה? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבַּעַל מִדְרָשׁ זֶה כַּוָּנָתוֹ לְפָרֵשׁ הַפָּסוּק עַל זֶה הָאֹפֶן: שֶׁאִם תַּעֲלֶה אוֹתָם מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, אָז אֶעֱשֶׂה שֶׁיָּאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת לְעוֹלָם, אַף בִּזְמַן הַחֻרְבָּן. וְהָרַמְבַּ״ן כָּאן הִקְשָׁה עַל מִדְרָשׁ זֶה: הֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין גַּם הַנֵּרוֹת בְּטֵלִין, עַל כֵּן פֵּרֵשׁ שֶׁעַל נֵרוֹת חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו הוּא מְדַבֵּר. וְקָשֶׁה לִי עַל דְּבָרָיו: הֲרֵי גַּם נֵרוֹת חַשְׁמוֹנַאי מִתְּחִלָּה בָּטְלוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, הַקָּרְבָּנוֹת וְהַנֵּרוֹת, וְכַאֲשֶׁר נָחָה שָׁקְטָה הָאָרֶץ חָזְרוּ שְׁנֵיהֶם לְקַדְמוּתָן, וּמַה יִּתְרוֹן לַנֵּרוֹת עַל הַקָּרְבָּנוֹת?

3 וְנִרְאֶה לִי שֶׁלָּקַח לוֹ רְאָיָה מִן חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר קְדֻשָּׁה בַּנֵּרוֹת מִבַּקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהֲרֵי בַּחֲזָרָתָן לֹא נַעֲשָׂה שׁוּם נֵס בַּקָּרְבָּנוֹת, וּבַנֵּרוֹת נַעֲשָׂה נֵס. עַל כֵּן קִבֵּל אַהֲרֹן תַּנְחוּמִין עַל הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַקָּרְבָּנוֹת. וּמַה שֶּׁאָמַר: הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָן כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְהַנֵּרוֹת לְעוֹלָם, כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: הַקָּרְבָּנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בָּהֶם אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא נֵס נִגְלֶה וּמַתְמִיד, מִכָּל מָקוֹם אַחַר שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, שׁוּב לֹא יָרַד אֵשׁ, כִּי בְּבַיִת שֵׁנִי חָסְרוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים וּמִכְּלָלָם אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם יומא כא:. אֲבָל קְדֻשַּׁת הַנֵּרוֹת לֹא סָרָה לְעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת פַּעֲמַיִם: אַחַת בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר, וְאַחַת בִּימֵי אַנְטְיוֹכוּס, מִכָּל מָקוֹם נַעֲשָׂה נֵס בַּנֵּרוֹת, וְזֶה מוֹרֶה עַל גֹּדֶל קְדֻשַּׁת הַנֵּרוֹת. וְלָמַד זֶה מִן הֶכְרֵחַ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ.

4 וְנִרְאֶה לִי כִּי כָּךְ בֵּאוּר הַכָּתוּב: ״בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה״ וְלֹא תִּתֵּן מָקוֹם לַטּוֹעִים לוֹמַר לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ, הִנֵּה לְגֹדֶל קְדֻשַּׁת הַנֵּרוֹת אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת שֶׁיָּאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת לְעוֹלָם, וְאַף בִּזְמַן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם כִּי אִם לְהַדְלִיק נֵר אֶחָד, הִנֵּה עַל צַד הַנֵּס אֲנִי אֶעֱשֶׂה שֶׁיָּאִירוּ כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת בִּימֵי חַשְׁמוֹנַאי, וְזִכְרוֹנָם לֹא יָסוּף מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. אֲבָל אִם לֹא תַּעֲלֶה מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, אָז לֹא יָאִירוּ לְעוֹלָם, כִּי לֹא אֶעֱשֶׂה בָהֶם נִסִּים מְפֻרְסָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ מָקוֹם לְחַזֵּק טָעוּתָם וְלוֹמַר: בַּעֲבוּר שֶׁלְּאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ, עַל כֵּן הוּא עוֹשֶׂה בָּהֶם נִסִּים מְפֻרְסָמִים יוֹתֵר מִבַּקָּרְבָּנוֹת. וּלְפִי זֶה אֵין בְּפָסוּק זֶה שׁוּם צִוּוּי, אֶלָּא הוֹדָעַת דְּבָרִים. וְעַל כֵּן אָמַר לְשִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן: ״וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, רוֹצֶה לוֹמַר: כְּאִלּוּ צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה בְּפֵרוּשׁ, כָּךְ הָיָה נִזְהָר בַּדָּבָר כְּאִלּוּ נִצְטַוָּה עָלָיו. וְאַחַר כָּךְ נָתַן טַעַם מֵאַיִן בָּא לָהֶם טָעוּת זֶה, וְאָמַר: ״וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה״ וְגוֹ׳, כִּי כָל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי אָדָם, חוּץ מִן הַמְּנוֹרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ חֲתִיכָה אַחַת, ״כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה״, רוֹצֶה לוֹמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂאָהּ. וּמִכָּאן יָצָא מָקוֹם לַטּוֹעִים לוֹמַר: שֶׁלְּכָךְ עֲשָׂאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, לְפִי שֶׁלְּאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ. עַל כֵּן הָיָה אַהֲרֹן מְזֹרָז לְהַעֲלוֹת נֵרוֹתֶיהָ מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, לְבַטֵּל טָעוּת זֶה.

5 וְיֵשׁ אוֹמְרִים מַה שֶּׁשִּׁבֵּחַ אֶת אַהֲרֹן שֶׁלֹּא שִׁנָּה, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ ״אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת״ וְלֹא הִקְפִּיד עַל הַהַעֲלָאָה שֶׁתִּהְיֶה מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה כִּי אִם עַל הַהָאָרָה לְבַד הִקְפִּיד שֶׁתִּהְיֶה מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, וְלֹא הִקְפִּיד עַל הַהַעֲלָאָה, וְאַהֲרֹן הוֹסִיף וְעָשָׂה אֲפִלּוּ הַהַעֲלָאָה מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרוֹתֶיהָ״. וְיִתָּכֵן עוֹד לְפָרֵשׁ שֶׁהַשֶּׁבַח הוּא אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר ״יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו״, מִכָּל מָקוֹם נִזְדָּרֵז הוּא לְבַדּוֹ בַּמִּצְוָה ״וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן״, לְפִי שֶׁרָאָה בָּהּ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה, מֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ עֲשָׂאָהּ כָּאָמוּר, וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ״ן.

6 וְעַל צַד הָרֶמֶז יֵשׁ לוֹמַר ״אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה״, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, ״יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת״ כִּי כָל הַקָּנִים הָיוּ מוּל הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, וְהוּא פּוֹנֶה מוּל הַשְּׁכִינָה שֶׁבַּמַּעֲרָב, וְאִם כֵּן דּוֹמֶה כְּאִלּוּ כֻּלָּם פּוֹנִין מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ הָאוֹר יוֹצֵא לְכָל הַנִּמְצָאִים. וּמִדְּקָאָמַר ״בְּהַעֲלֹתְךָ״ לְשׁוֹן עֲלִיָּה, שֶׁיַּדְלִיק עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ תנחומא בהעלותך ג שֶׁהַמְּנוֹרָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, זֶה מוֹפֵת גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֶמֶז עַל נֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה מֵאֵלֶיהָ אִם אֵין לָהּ מוֹנֵעַ מִצַּד הָעֲוֹנוֹת, וְהִיא מַעֲשֵׂה ה׳, כִּי שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין בָּאָדָם נדה לא.. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ זֶה לְמַעְלָה פָּרָשַׁת תְּרוּמָה כה לא, וְהוּא עִנְיָן נָכוֹן וּבָרוּר. וְזֶה סְמִיכוּת הַעֲלָאַת הַנֵּרוֹת מֵעַצְמָם לְמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה, כִּי גַּם הִיא הָיְתָה מַעֲשֵׂה ה׳ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה״ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂאָהּ.

6 מדרש תנחומא פתח ↗

בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. אַתָּה מוֹצֵא, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, לֹא הִקְרִיב שֵׁבֶט לֵוִי כְּלוּם. וְהָיוּ מְצֵירִים וְאוֹמְרִים: לָמָּה רָחַקְנוּ מֵהַקְרָבָה לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה, וְהָיָה קוֹרֵא בְּכָל יוֹם אֻמָּנִיּוֹת. הָיָה לוֹ אוֹהֵב אֶחָד שֶׁהָיָה אוֹהֵב יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא קָרָא אוֹתוֹ עִמָּהֶם. וְהָיָה מֵיצֵר לוֹמַר, שֶׁמָּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ עָלַי כְּלוּם לְפִיכָךְ לֹא זִמְּנַנִי מִכָּל הַסְּעוּדוֹת הָאֵלּוּ. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ כָּל יְמֵי הַסְּעוּדָה, קָרָא לְאוֹתוֹ אוֹהֵב וְאָמַר, לְכָל בְּנֵי הַמְּדִינָה עָשִׂיתִי סְעוּדָה, וּלְךָ לְעַצְמְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה סְעוּדָה אַחַת בִּלְבַד יְחִידָה. לוֹמַר, שֶׁאוֹהֲבִי אַתָּה. כָּךְ, הַמֶּלֶךְ, זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַתְּ מוֹצֵא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְקִבְּלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: קַח מֵאִתָּם. וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא הִקְרִיבוּ. כֵּיוָן שֶׁעָבְרָה חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, כָּל הַשְּׁבָטִים עָשׂוּ לְעָצְמָם חֲנֻכָּה, וְאַתֶּם לְעַצְמְכֶם עָשׂוּ חֲנֻכָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן בְּהַעֲלוֹתְךָ, וְאַחֲרֵי כֵן, קַח אֶת הַלְּוִיִּם. דָּבָר אַחֵר, בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, עַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאֶצְבַּע. בִּשְׁלֹשָה דְּבָרִים נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה כוּ'. מִקְשָׁה זָהָב, מַהוּ מִקְשָׁה. כְּלוֹמַר, מַה קָּשָׁה הִיא לַעֲשׂוֹת. שֶׁהַרְבֵּה יָגַע מֹשֶׁה עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה הַמְּנוֹרָה, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה שמות כה, לא. כֵּיוָן שֶׁנִּתְקַשָּׁה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, טוֹל כִּכָּר זָהָב וְהַשְׁלִיכֵהוּ לָאֵשׁ וְהוֹצִיאֵהוּ, וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵעַצְמָהּ, וְכַפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ גְּבִיעֶיהָ וְקָנֶיהָ מִמֶּנָּה. אַתָּה הֶיֵה מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ, וּמֵעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית. לְכָךְ הוּא אוֹמֵר, מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יוּ״‎ד מָלֵא, וְלֹא כְּתִיב תַּעֲשֶׂה. כְּלוֹמַר, מֵעַצְמָהּ תֵּעָשֶׂה. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. נָטַל אֶת הַכִּכָּר וְהִשְׁלִיכוּ לָאוּר, וְאָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי הַכִּכָּר נִשְׁלַךְ בְּתוֹךְ הָאֵשׁ, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, תֵּעָשֶׂה לְפָנֶיךָ. מִיָּד יָצָאת הַמְּנוֹרָה עֲשׂוּיָה כְּתִקּוּנָהּ. לְכָךְ כְּתִיב: כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' וְגוֹ'. כֵּן עָשָׂה מֹשֶׁה אֵין אוֹמֵר כָּאן, אֶלָּא כֵּן עָשָׂה, סְתָם. מִי עָשָׂה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר אֶת אַהֲרֹן לְהַדְלִיק, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם הִזְהַרְתָּם לִהְיוֹת מַדְלִיקִים לְפָנַי, אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם מִכָּל דָּבָר רַע, שֶׁנִּמְשְׁלוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם כַּנֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם משלי כ, כז.

« כלי יקר על במדבר ז׳:י״ב כלי יקר על במדבר ח׳:ו׳ »