כלי יקר על במדבר ל״ו

1 וַֽיִּקְרְב֞וּ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת לְמִשְׁפַּ֤חַת בְּנֵֽי־גִלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה מִֽמִּשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַֽיְדַבְּר֞וּ לִפְנֵ֤י מֹשֶׁה֙ וְלִפְנֵ֣י הַנְּשִׂאִ֔ים רָאשֵׁ֥י אָב֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

2 וַיֹּאמְר֗וּ אֶת־אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לָתֵ֨ת אֶת־הָאָ֧רֶץ בְּנַחֲלָ֛ה בְּגוֹרָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהֹוָ֔ה לָתֵ֗ת אֶֽת־נַחֲלַ֛ת צְלׇפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו׃

3 וְ֠הָי֠וּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַחֲלָתָן֙ מִנַּחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ׃

4 וְאִם־יִהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֮ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנֽוֹסְפָה֙ נַחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִֽנַּחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתֵ֔ינוּ יִגָּרַ֖ע נַחֲלָתָֽן׃

5 וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֵּ֛ן מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף דֹּבְרִֽים׃

6 זֶ֣ה הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהֹוָ֗ה לִבְנ֤וֹת צְלׇפְחָד֙ לֵאמֹ֔ר לַטּ֥וֹב בְּעֵינֵיהֶ֖ם תִּהְיֶ֣ינָה לְנָשִׁ֑ים אַ֗ךְ לְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים׃

7 וְלֹֽא־תִסֹּ֤ב נַחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּ֖ה אֶל־מַטֶּ֑ה כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֔יו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

8 וְכׇל־בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃

9 וְלֹֽא־תִסֹּ֧ב נַחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי־אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

10 כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנ֥וֹת צְלׇפְחָֽד׃

11 וַתִּהְיֶ֜ינָה מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וְחׇגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה וְנֹעָ֖ה בְּנ֣וֹת צְלׇפְחָ֑ד לִבְנֵ֥י דֹדֵיהֶ֖ן לְנָשִֽׁים׃

12 מִֽמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֥ה בֶן־יוֹסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַחֲלָתָ֔ן עַל־מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן׃

13 אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֞ת וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃

פירוש כלי יקר על במדבר ל״ו

1 וְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל וְגוֹ׳. רז״ל פֵּרְשׁוּ ירושלמי כתובות פ״ט ה״א ״אִם״ כְּמוֹ אֲפִלּוּ, וְרָצָה לוֹמַר אַף אִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל מִכָּל מָקוֹם לֹא תֵּצֵא שָׂדֶה זוֹ בַּיּוֹבֵל. וְדֹחַק לְפָרֵשׁ ״אִם״ לְשׁוֹן אַף עַל פִּי. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר שֶׁכֵּן הוּא, מִכָּל מָקוֹם קָשֶׁה, מֵהֵיכָא תֵּיתֵי יִהְיֶה הַיּוֹבֵל תִּקּוּן לְשָׂדֶה זוֹ, וְאִם כֵּן מַאי סָלְקָא דַּעְתֵּיהּ וּמַאי קָא מַשְׁמַע לָן? וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּפְּסוּקִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבוֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגּוֹרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ״, תַּרְתֵּי ״יִגָּרֵעַ״ לָמָּה לִי? וְלָמָּה קְרָאוּהָ תְּחִלָּה ״נַחֲלַת אֲבוֹתֵינוּ״ וְאַחַר כָּךְ קְרָאוּהָ ״נַחֲלָתֵנוּ״, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְאָמַר ״וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל וְגוֹ׳ וּמִנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבוֹתֵינוּ יִגָּרַע״? וְשִׁנּוּי זֶה הֲלֹא דָּבָר הוּא. וְעוֹד קָשֶׁה, לָמָּה יִגָּרַע נַחֲלָתָן, הֲלֹא כְּתִיב לעיל לג נד: ״לָרַב תַּרְבּוּ וְלַמְעַט תַּמְעִיטוּ״.

2 וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר שֶׁחָשְׁשׁוּ עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא, שֶׁאִם יֵצֵא הַגּוֹרָל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁתְּחוּם זֶה יִהְיֶה לְשֵׁבֶט פְּלוֹנִי, רָאוּי שֶׁיִּקָּרֵא שֵׁם הַמֵּת שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט עַל נַחֲלָתוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּאן הַמֵּתִים יָרְשׁוּ אֶת הַחַיִּים, אִם כֵּן רָאוּי שֶׁלֹּא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מִנַּחֲלָתוֹ. וְעַל חֲשָׁשָׁה זוֹ אָמְרוּ: ״וּמִנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבוֹתֵינוּ יִגָּרַע״. הַחֲשָׁשׁ הַשֵּׁנִי הוּא, מִשּׁוּם חֲשָׁד שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁמָּכְרוּ נַחֲלָתָן, כִּי יֹאמְרוּ הַדּוֹרוֹת מַה לְּשֵׁבֶט אַחֵר עֵסֶק בְּשָׂדוֹת שֶׁל שֵׁבֶט זֶה, כִּי לָאו כּוּלֵּי עָלְמָא דִּינֵי דִּבְנוֹת צְלָפְחָד גְּמִירֵי, וְעוֹד אוּלַי יָמוּתוּ הַנָּשִׁים וּבַעֲלֵיהֶן יִירָשׁוּם, וְיֹאמְרוּ: וַדַּאי מֵחֲמַת דָּחְקָם מָכְרוּ שְׂדוֹתָם וְיַחֲזִיקוּם לְחוֹטְאִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל בְּפָרָשַׁת בְּהַר מִן סְמִיכוּת הַפָּרָשִׁיּוֹת, שֶׁמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ – עֲוֹנוֹתָיו הִטּוּ אֵלֶּה קידושין כ.. וְעַל חֲשָׁשָׁה זוֹ אָמְרוּ: ״וּמִגּוֹרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ״, לֹא גֵּרָעוֹן מַמָּשׁ אֶלָּא בַּעֲבוּר הַחֲשָׁד.

3 וְדַוְקָא קֹדֶם הַיּוֹבֵל יֵשׁ מָקוֹם לִשְׁנֵי חֲשָׁשׁוֹת אֵלּוּ, אֲבָל אִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל אָז אֵין מָקוֹם לַחֲשָׁשָׁה שְׁנִיָּה, כִּי לֹא יֹאמְרוּ שֶׁנִּמְכְּרוּ שְׂדוֹתָם, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה שָׂדֶה מְכוּרָה הָיְתָה חוֹזֶרֶת בַּיּוֹבֵל, וּמֵאַחַר שֶׁשָּׂדֶה זוֹ לֹא תַּחֲזֹר בַּיּוֹבֵל בָּזֶה יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁאֵין זֶה שָׂדֶה מְכוּרָה אֶלָּא הַבָּנוֹת הֵסֵבּוּ נַחֲלָה זוֹ לְשֵׁבֶט אַחֵר, וּבָטְלָה חֲשָׁשָׁה אַחַת. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הַחֲשָׁשָׁה הַשְּׁנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁמִּנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבוֹתֵינוּ יִגָּרֵעַ, שֶׁלֹּא תִּקָּרֵא שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ. וּבְדֶרֶךְ זֶה יִהְיֶה ״אִם״ זֶה כְּכָל אִם שֶׁבְּכָל הַתּוֹרָה.

« כלי יקר על במדבר ל״ה:ל״ג