2 נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים. וּמֹשֶׁה שִׁנָּה וְאָמַר: ״לָתֵת נִקְמַת ה׳ בְּמִדְיָן״. וְעוֹד קָשֶׁה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה שֶׁמִּיתָתוֹ תְּלוּיָה בַּדָּבָר, עָשָׂה בְּשִׂמְחָה וְלֹא אִחֵר. מְנָא לֵיהּ לְרַשִּׁ״י לוֹמַר כֵּן, שֶׁמָּא הָיָה נֶעֱצָב עַל מִיתָתוֹ, וְכִי בַּעֲבוּר זֶה לֹא הָיָה לוֹ לְהָקִים דְּבַר ה׳, וּמִי כָּמוֹהוּ מְקַיֵּם דְּבַר ה׳ בְּלֹא אִחוּר? וּמַה שֶּׁאָמַר: ״וַיִּמָּסְרוּ״, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל כוּ׳ עַד שֶׁנִּמְסְרוּ בְּעַל כָּרְחָם – לֹא פֹּרַשׁ בַּמִּקְרָא מַהוּ הַהֶכְרֵחַ אֲשֶׁר הֱבִיאָם לָזֶה.
3 וּבֵאוּר הַדָּבָר שֶׁהַמִּדְיָנִים שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשׂוּ, אַחַת לַשָּׁמַיִם, כִּי הֶחֱטִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבִזְנוּת, וְאַחַת לְיִשְׂרָאֵל, כִּי הִפִּילוּ בַעֲצָתָם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה ״נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי מַה שֶּׁעָשׂוּ לִי שְׁרִי וּמָחוּל, כִּי אִם רַבּוּ פִּשְׁעֵי הָאָדָם מַה יַּעֲשֶׂה לּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעִקַּר הַנְּקָמָה עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל כִּי רַבָּה רָעָתָם. וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ״, וּכְבָר יָדַע מֹשֶׁה רֹב חִבַּת יִשְׂרָאֵל אֶל מַנְהִיגֵיהֶם, אָמַר בְּלִבּוֹ: אִם אוֹמַר אֶל יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם כַּאֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ לִי מִפִּי הַגְּבוּרָה, מֵאַחַר שֶׁיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּיתָתִי תְּלוּיָה בִּנְקָמָה זוֹ, אִם כֵּן יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁם שֶׁמָּחַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל חֶלְקוֹ כָּךְ אֲנַחְנוּ נִמְחֹל לָהֶם עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לָנוּ וְלֹא נְבַקֵּשׁ נְקָמָה כָּל כָּךְ מְהֵרָה, כִּי בְּיָדֵינוּ לְאַחֵר זְמַן הַנְּקָמָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ מֵאִתָּנוּ. וּמֹשֶׁה לְפִי שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ לַעֲשׂוֹת דְּבַר ה׳ בְּלֹא אִחוּר, שִׁנָּה וְאָמַר: ״לָתֵת נִקְמַת ה׳ בְּמִדְיָן״, וְיַחְשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ הַנְּקָמָה בַּעֲבוּר כְּבוֹדוֹ, אִם כֵּן חֵלֶק גָּבוֹהַּ מִי יַתִּיר לְאַחֲרוֹ, וּבָזֶה יִהְיוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹתָהּ לְאַלְתָּר. וְעַל הֶכְרֵחַ זֶה נֶאֱמַר: ״וַיִּמָּסְרוּ״, כִּי מֵאַחַר שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה ״לָתֵת נִקְמַת ה׳ בְּמִדְיָן״ עַל כֵּן הָיוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת בְּלֹא אִחוּר, וּמִכָּאן רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁעָשָׂה בְּשִׂמְחָה וְלֹא אִחֵר, שֶׁהֲרֵי הָיָה בְּיָדוֹ לְהַמְשִׁיךְ זְמַן הַנְּקָמָה אִלּוּ הָיָה אוֹמֵר לָהֶם דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּהֲוָיָתָן.
4 וּמַה שֶּׁכָּתַב תְּחִלָּה ״מִדְיָנִים״ לְשׁוֹן רַבִּים, וְאַחַר כֵּן נֶאֱמַר ״לָתֵת נִקְמַת ה׳ בְּמִדְיָן״, לְפִי שֶׁבְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל הֵם רַבִּים, כְּאִלּוּ רַבִּים עָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁעָשׂוּ, אֲבָל בְּעֵרֶךְ מַה שֶּׁעָשׂוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינָם נֶחְשָׁבִים כִּי אִם לְאִישׁ אֶחָד, כִּי כֻּלָּם כְּאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לְנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ.
5 וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״בְּמִדְיָן״, בַּשַּׂר שֶׁל מִדְיָן לְמַעְלָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר שמות יד י: ״וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ״, שֶׁדָּרְשׁוּ דב״ר א כב עַל שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם. וּלְכָךְ נֶאֱמַר: ״לָתֵת נִקְמַת ה׳״, כִּי לַה׳ הַמִּלְחָמָה שֶׁלְּמַעְלָה וְלֹא לְאָדָם.
