4 וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא. לְפִי מָה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה שֶׁבָּלָק הִתְבּוֹנֵן בְּמָה שֶׁעָשָׂה יִשְׂרָאֵל סָבָא לָאֱמוֹרִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ, לְפִי זֶה קָשֶׁה מָה יוֹם מִיּוֹמַיִם, וְלָמָּה לֹא נִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלוֹת כְּנֶגְדָּם מִיָּמִים רַבִּים. לְכָךְ תֵּרֵץ וְאָמַר כִּי בָּעֵת הַהִיא מִנּוּהוּ לְמֶלֶךְ לְצֹרֶךְ שָׁעָה, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י. אֲבָל לְפִי פְּשׁוּטוֹ קָשֶׁה, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּעֵת הַהִיא״? וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבָּא לְתָרֵץ לָמָּה ״וַיָּגָר מוֹאָב״ וְלֹא בָּלָק, לְפִי שֶׁמִּנּוּהוּ רַק ״בָּעֵת הַהִיא״ לְפִי שָׁעָה, עַל כֵּן אָמַר בְּלִבּוֹ, מָה לִי לְצָרָה זוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם בַּנִּגְלֶה מִפְּנֵי מוֹרָא הָעָם הֻצְרַךְ לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁעָשָׂה.
5 וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבָּא לְתָרֵץ לָמָּה זֶה הָיָה מוֹאָב יְרֵאִים, הֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר דברים ב ט: ״אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב״. עַל כֵּן אָמַר, לְפִי שֶׁבָּלָק מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִיא, וּבָלָק אֲרַמִּי הוּא וְלֹא מוֹאָבִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בָּלָק מִשָּׁם הָיָה, וְזֶה אֶרֶץ אֲרָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק״. וְהָיוּ יְרֵאִים פֶּן תִּקָּרֵא כָּל הָאָרֶץ עַל שְׁמוֹ שֶׁל בָּלָק, כְּמוֹ שֶׁעַמּוֹן וּמוֹאָב טָהֲרוּ בְּסִיחוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב במדבר כא כו: ״וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן״ וְגוֹ׳, כָּךְ טָהֲרָה הָאָרֶץ לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי בָּלָק שֶׁהָיָה מַלְכָּם בָּעֵת הַהִיא, לְכָךְ ״עַתָּה יְלַחֲכוּ״ וְלֹא קוֹדֶם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, יְלַחֲכוּ אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ וְלֹא יִגְּעוּ בָּנוּ כְּלָל, רַק יַעֲשׂוּ כָּלָה בְּכָל סְבִיבוֹתֵינוּ וּמִמֵּילָא אֵין לָנוּ תְּקוּמָה. וְנִרְאֶה לִי שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר ״כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה״, דַּוְקָא יֶרֶק שֶׁבַּשָּׂדֶה, שֶׁסְּבִיבוֹת הָעִיר, אֲבָל לֹא יִגְּעוּ בַּיֶּרֶק שֶׁל הֶעָרִים.
