1 קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה וְגוֹ׳. אִם צִוָּהוּ ה׳ לְדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע אִם כֵּן מַטֶּה זֶה לָמָּה לוֹ, מִדְּלָא קָאָמַר ״קַח אֶת מַטְּךָ״ וְאָמַר ״אֶת הַמַּטֶּה״, שְׁמַע מִנַּהּ בְּמַטֶּה יָדוּעַ הוּא מְדַבֵּר. וּמַה שֶּׁאָמַר ״מִלִּפְנֵי ה׳״, וְכִי מַטֵּה מֹשֶׁה עָמַד לִפְנֵי ה׳? וְלָמָּה קְרָאָם ״מוֹרִים״ דַּוְקָא בִּתְלוּנָּה זוֹ? וְהִנֵּה בְּמָהוּת חֵטְא זֶה בָּאוּ אַחַת עֶשְׂרֵה דֵּעוֹת, זְכָרָם מַהֲרִי״א בְּסִפְרוֹ, וְשָׁם תִּמְצָא דֵּעוֹת הַרְבֵּה רְחוֹקִים מִפְּשׁוּטוֹ. וְעַתָּה הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה וְלִבְּךָ תָּשִׂית לְדַעְתִּי.
2 וְתֵדַע וְתַשְׂכִּיל כִּי מָצָאתִי בַּחִזְקוּנִי, שֶׁמַּטֶּה זֶה הָיָה מַטֵּה אַהֲרֹן אֲשֶׁר הוּנַּח לִפְנֵי ה׳. וּדְבָרָיו בִּלְתִּי מְתֻבָּלִים, כִּי לֹא פֵּרֵשׁ מַה טִּיבוֹ שֶׁל מַטֵּה אַהֲרֹן לְכָאן. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁבֶּאֱמֶת הַלָּשׁוֹן מוֹכִיחַ שֶׁמַּטֶּה זֶה הָיָה מַטֵּה אַהֲרֹן, מִדִּכְתִיב ״הַמַּטֶּה״, מַשְׁמַע הַיָּדוּעַ אֲשֶׁר הוּנַּח לְמִשְׁמֶרֶת לִפְנֵי ה׳, וְהוּא הָיָה עֵץ יָבֵשׁ שֶׁלֹּא הָיָה בוֹ לַחְלוּחִית מַיִם כְּלָל, וּמִכָּל מָקוֹם הוֹצִיא פֶּרַח וָצִיץ, וְאֵין פֶּרַח וָצִיץ בְּלֹא מַיִם, אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר עָלָיו שֶׁיּוֹצִיא מַיִם, וְהִפְרִיחַ ה׳ עֵץ יָבֵשׁ עַל יְדֵי הַמַּיִם שֶׁהוֹצִיא בִּגְזֵרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ. וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֹּשֶׁה יִקַּח מַטֵּה אַהֲרֹן וְיַרְאֵהוּ אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁהוֹצִיא ה׳ מַיִם מִן עֵץ יָבֵשׁ זֶה כָּךְ יוֹצִיא מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ זֶה הַיָּבֵשׁ. וּמַה שֶּׁאָמַר ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְנָתַן מֵימָיו״, כִּי כָּךְ תְּדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע שֶׁיַּעֲשֶׂה גַּם הוּא כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַמַּטֶּה הַזֶּה. וְיַעַן כִּי לֹא פֹרַשׁ בַּמִּקְרָא נֹסַח הַדִּבּוּר שֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הַסֶּלַע, וַדַּאי הַנֹּסַח הוּא שְׁתֵּי תֵּיבוֹת ״וְנָתַן מֵימָיו״, כִּי ״וְנָתַן״ מְשַׁמֵּשׁ לְשֶׁעָבָר, וְהוּא שֶׁיְּדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע עִנְיַן הַמַּטֶּה שֶׁהוֹצִיא פֶּרַח וְנָתַן מֵימָיו, כִּי בִּסְתָם פֶּרַח וָצִיץ יֵשׁ לַחְלוּחִית מַיִם, וְכַאֲשֶׁר יִשְׁמַע הַסֶּלַע שֶׁהַמַּטֶּה כְּבָר נָתַן מֵימָיו אָז יַעֲשֶׂה גַם הוּא כְּמוֹתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע״. רֶמֶז לַדָּבָר, ״סֶלַע״ בְּגִימַטְרִיָּא ״עֵץ״, שֶׁיִּלְמַד מִן עֵץ יָבֵשׁ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ. אֲבָל לֹא צִוָּה לְהַכּוֹת בּוֹ כְּלָל. וּכְשֶׁהִכָּה בּוֹ מֹשֶׁה כְּתִיב ״בְּמַטֵּהוּ״, מַשְׁמַע בַּמַּטֵּה שֶׁלּוֹ הִכָּה וְלֹא בְּמַטֵּה אַהֲרֹן. ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי ה׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ״, כִּי הֵבִין זֶה מִדְּקָאָמַר ״הַמַּטֶּה״ הַיָּדוּעַ וְלֹא אָמַר ״מַטְּךָ״, וְהוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁרַק קִיחָה זוֹ הָיְתָה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה׳, אֲבָל מַה שֶּׁעָשָׂה מִכָּאן וָהָלְאָה לֹא עָשָׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה׳.
3 וְעִנְיַן חֵטְא הַהַכָּאָה הוּא, כִּי מָצִינוּ לְרז״ל שמו״ר כא ט בִּקְרִיעַת יַם סוּף כְּתִיב שמות יד טז: ״וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ״, וַהֲרָמָה זוֹ לְשׁוֹן סִלּוּק וּתְרוּמָה, לוֹמַר הָרֵם אֶת מַטְּךָ וְסַלְּקֵהוּ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ וְלֹא בְּמַטְּךָ, לְפִי שֶׁהָיוּ מְרַנְּנִים אַחַר הַמַּטֶּה וְאָמְרוּ שֶׁכָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בְּמַטֵּהוּ הַכֹּל הָיָה דֶּרֶךְ אֵיזוֹ כִּשּׁוּף שֶׁהָיָה לוֹ בְּמַטֶּה זֶה, לְפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁאֵין כֹּחוֹ כִּי אִם בְּמַטֶּה זֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר ״הָרֵם אֶת מַטְּךָ״ כְּדֵי לְהוֹצִיא מִלִּבָּם. וּלְכָךְ נֶאֱמַר שמות יד לא ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה״, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁרָאוּ שֶׁנֵּס זֶה נַעֲשָׂה בְּיָד וְלֹא בַּמַּטֶּה, לְפִיכָךְ ״וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ״, מִכְּלָל דְּעַד עַתָּה הָיוּ בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בַה׳ וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה לָהֶם מָקוֹם לִתְלוֹת הַנִּסִּים בַּמַּטֶּה.
4 וְהִנֵּה בָּעֵת הַזֹּאת זֶה יָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרַע הַיָּם, וְדוֹר זֶה לֹא יָדְעוּ אִם עָשָׂה מֹשֶׁה הַנֵּס הַהוּא בְּיָדוֹ אוֹ בְּמַטֵּהוּ, וְסָבְרוּ כְּשֵׁם שֶׁכָּל הַנִּסִּים נַעֲשׂוּ בְּמִצְרַיִם בַּמַּטֶּה כָּךְ קְרִיעַת יַם סוּף, וְעַל יְדֵי שֶׁהִכָּה צוּר בַּמַּטֶּה חָזַר וְהֵבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶסְרוֹן הָאֱמוּנָה, שֶׁחָזְרוּ וְאָמְרוּ שֶׁלֹּא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת אֶלָּא בְּמַטֵּהוּ שֶׁלּוֹ יֵשׁ אֵיזוֹ צַד כִּשּׁוּף. וְשָׁם נֶאֱמַר ״וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ״, נֶאֱמַר לְשׁוֹן הֲרָמָה וְסִלּוּק בַּמַּטֶּה וּלְשׁוֹן נְטִיָּה בַּיָּד, וְעַל יְדֵי זֶה ״וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳״, וְכָאן נֶאֱמַר מַמָּשׁ הַכֹּל בְּהֵפֶךְ, ״וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ בְּמַטֵּהוּ״, לְשׁוֹן הֲרָמָה וְסִלּוּק בַּיָּד, כִּי מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה בְּהַטָּיַת יָד בְּעָלְמָא דּוֹמֶה כְּאִלּוּ סִלֵּק אֶת יָדוֹ וַיַּךְ בְּמַטֵּהוּ, וְעַל יְדֵי זֶה הֶחֱזִיר מִעוּט הָאֱמוּנָה לִמְקוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן כַּאֲשֶׁר הָיָה רִנּוּן שֶׁל הַמַּטֶּה קֹדֶם קְרִיעַת יַם סוּף. לְכָךְ נֶאֱמַר ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי״, ״לֹא אֲמַנְתֶּם״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״הֶאֱמַנְתֶּם״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן יוֹצֵא לִשְׁנַיִם, שֶׁגָּרְמוּ שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין בִּי אֶלָּא יֹאמְרוּ בְּכֹחַ הַמַּטֶּה עָשָׂה זֶה וְלֹא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת. וּבָזֶה שְׁתֵּי רָעוֹת עָשׂוּ, כִּי לֹא דִּבְּרוּ אֶל הַסֶּלַע כְּלוּם, וְגַם אַהֲרֹן הָיָה חַיָּב בְּדָבָר זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע״, וְאִלּוּ הָיוּ מְדַבְּרִים אֶל הַסֶּלַע עִנְיַן מַטֵּה אַהֲרֹן מַה שֶּׁעָשָׂה, וְהָיָה הַסֶּלַע שׁוֹמֵעַ וְעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂהוּ, אֵין לְךָ קִדּוּשׁ הַשֵּׁם גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁיִּלְמְדוּ הַכֹּל קַל וָחֹמֶר מִן הַסֶּלַע. וְהִנֵּה לֹא דַּי שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ כְּלוּם כְּדֵי לְהַחֲזִיק הָאֱמוּנָה, אֶלָּא הִכָּהוּ בְּמַטֵּהוּ וְהֵבִיא חֻלְשָׁה בָּאֱמוּנָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״, בִּי לֹא גְּרַמְתֶּם לַאֲחֵרִים לְהַאֲמִין בִּי.
5 וְאִם תֹּאמַר, הֲלֹא מַאֲמַר ״הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם״ במדבר יא כב קָשֶׁה מִזֶּה, עַל זֶה אָמַר ״לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי זֶה הָיָה בַּסֵּתֶר וְזֶה בְּגָלוּי לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּךְ הַמִּדָּה בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, שֶׁכָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בְּגָלוּי אבות ד ה, פֵּרוּשׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִנָּה לְיָדוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּגָלוּי כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ לָמָּה הוּא יִתְבָּרַךְ נִפְרָע מִמֶּנּוּ. וּמַה שֶׁהִתְחִיל בִּ״בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל״, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אִלּוּ הָיוּ כָּל הַנִּכְנָסִים לָאָרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנֵי אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בראשית טו ו ״וְהֶאֱמִן בַּה׳״, הֶחֱרַשְׁתִּי, כִּי מֵאַחַר שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים אַף אִם לֹא תַּעֲשֶׂה לְעֵינֵיהֶם נִסִּים הַמַּחֲזִיקִים הָאֱמוּנָה, מִכָּל מָקוֹם יִהְיוּ חֲזָקִים בָּאֱמוּנָה לֹא יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ. אָמְנָם בְּבָאֵי הָאָרֶץ יֵשׁ בֵּינֵיהֶם קְהַל גֵּרִים, וְהֵם הָעֵרֶב רַב אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, כִּי בְּרָע הוּא, וּבְנָקֵל יַחְזְרוּ לְסוֹרָם, כִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם, עַל כֵּן אוֹתָן בָּאֵי הָאָרֶץ צְרִיכִין לְמַנְהִיג אֲשֶׁר יוּכַל לָלֶכֶת נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְלַעֲשׂוֹת תָּמִיד בִּפְנֵיהֶם נִסִּים הַמַּחֲזִיקִים הָאֱמוּנָה, וְאַתֶּם אֵין מִדַּרְכְּכֶם לְהַקְפִּיד עַל זֶה, לָכֵן ״לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל״, אוֹתוֹ קְהַל גֵּרִים, אֶל הָאָרֶץ.
6 וּלְכָךְ נֶאֱמַר אֵצֶל יְהוֹשֻׁעַ דברים לא ז: ״לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ״, גַּם שָׁם מַתְחִיל בְּ״יִשְׂרָאֵל״ וְסִיֵּם בָּ״עָם״ כִּי אָמַר, תַּרְגִּיל עַצְמְךָ לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ בִּדְבַר ה׳, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ עַל יָדְךָ לִידֵי חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵינָן חֲשׁוּדִין אֶצְלְךָ, עַל זֶה אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה״, שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם גַּם הָעֵרֶב רַב שֶׁנִּקְרְאוּ בְּשֵׁם ״הָעָם״, וְהֵם צְרִיכִין חִזּוּק בְּיוֹתֵר. וְיִתְבָּאֵר דָּבָר זֶה עוֹד לְקַמָּן פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ בְּעֶזְרַת ה׳. וּפֵרוּשׁ זֶה יָקָר מִכָּל מַה שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ הַמְפָרְשִׁים אֲשֶׁר תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ בְּסִפְרוֹ שֶׁל מַהֲרִי״א.
7 וְאוֹסִיף עוֹד וְאוֹמַר בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם״, נִמְשַׁךְ מִמֶּנּוּ מִעוּט הָאֱמוּנָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹל ה׳ וּבְקוֹל נְבִיאָיו כִּי אִם אַחֲרֵי הַכָּאוֹת רַבּוֹת, כִּי ״תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה״ משלי יז י כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט סִימָן תשס״ג וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע״, ״וְהִכִּיתֶם״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְדִבַּרְתֶּם״, כְּשֶׁהַנַּעַר קָטָן רַבּוֹ מְלַמְּדוֹ וּמַכֶּה אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגְדִּיל, בְּדִבּוּר הוּא מְיַסְּרוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: כְּשֶׁהָיָה הַסֶּלַע קָטָן הִכִּיתָ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִכִּיתָ בַצּוּר״, אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהִגְדִּיל – ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע״. וְכָל מַשְׂכִּיל יִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה, וְכִי סֶלַע זֶה עֵינֵי בָשָׂר לוֹ? וַהֲלֹא קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא, הַכֹּל חֲדָא, וְאֵיךְ דִּמָּה אוֹתוֹ לְנַעַר? וַדַּאי אֵין הַכַּוָּנָה כִּי אִם אֶל הַנִּמְשָׁל שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִלְמְדוּ מִזֶּה, כִּי יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין הַמּוּסָר שֶׁבְּעַל פֶּה וּבֵין הַמּוּסָר שֶׁבְּשֵׁבֶט הַנּוֹגֵשׂ, כִּי בְּסוּר הַמַּכְרִיחַ יָשׁוּב לְסוֹרוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ לְקַמָּן פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ. וְהֶרְאָה לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דָּבָר זֶה שַׁיָּךְ בַּסֶּלַע, מִכָּל מָקוֹם לְמַעַן הַרְאוֹתוֹ הוּבְאוּ הָעִנְיָנִים הַלָּלוּ, לוֹמַר שֶׁאֵין נָכוֹן לְהַכּוֹת בַּשֵּׁבֶט כִּי אִם לְנַעַר וּבַעַר, אֲבָל כְּשֶׁיַּגְדִּיל – ״תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין״, כִּי אִם לֹא יִשְׁמַע בְּקוֹל מוּסָר וְיִהְיֶה צָרִיךְ לְהַכָּאָה בְּיִסּוּרִין, בְּלִי סָפֵק מִיָּד כִּי יִרְאֶה הָרְוָחָה יַחֲזֹר לְסוֹרוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּצְרַךְ לְהַכּוֹת אֶת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם וְלֹא שָׁמַע לְהַכָּאָה רִאשׁוֹנָה, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַכָּאָה וְהֶכְרֵחַ אֵין פִּתְגָם הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשֶׂה מְהֵרָה. וְזֶהוּ חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁיִּלְמְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹל מוּסָר כִּי אִם אַחַר הַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה. וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן מְאֹד לְדַעַת מִדְרָשׁ זֶה.
