כלי יקר על במדבר ט״ז:א׳

« כלי יקר על במדבר ט״ו:ל״ח כלי יקר על במדבר ט״ז:ב׳ »

2 שבת פתח ↗

פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה. חַד אָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה, וְחַד אָמַר בַּעֲוֹן צִיצִית. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה, דִּכְתִיב: ״וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן צִיצִית מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב כָּהֲנָא, וְאִיתֵּימָא שֵׁילָא מָרִי, דִּכְתִיב: ״גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה נָמֵי מֵהָכָא, דִּכְתִיב: ״לֹא בַּמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים״ — שֶׁעָשׂוּ פְּתָחִים כְּמַחְתֶּרֶת.

3 סנהדרין פתח ↗

״וַיִּקַּח קֹרַח״ – אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע לְעַצְמוֹ. ״קֹרַח״ – שֶׁנַּעֲשָׂה קׇרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל. ״בֶּן יִצְהָר״ – בֵּן שֶׁהִרְתִּיחַ עָלָיו אֶת כָּל הָעוֹלָם כַּצׇּהֳרַיִם. ״בֶּן קְהָת״ – בֵּן שֶׁהִקְהָה שִׁינֵּי מוֹלִידָיו. ״בֶּן לֵוִי״ – בֵּן שֶׁנַּעֲשָׂה לְוָיָה בְּגֵיהִנָּם.

5 סנהדרין פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: כׇּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּהַצֹּתָם עַל ה׳״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: כָּל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ כְּעוֹשֶׂה עִם שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה׳״.

7 נדרים פתח ↗

דָּרֵשׁ רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה״. שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ בִּזְבוּל מַאי בָּעֲיָין? וְהָא בְּרָקִיעַ קְבִיעִי! מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ מֵרָקִיעַ לִזְבוּל, וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דִּין לְבֶן עַמְרָם — אָנוּ מְאִירִים, וְאִם לָאו — אֵין אָנוּ מְאִירִין.

7 חגיגה פתח ↗

״אֵת הָאָרֶץ״ לְמָה לִי — לְהַקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ. ״וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ״, מִכְּדִי בְּשָׁמַיִם אַתְחֵיל בְּרֵישָׁא, מַאי שְׁנָא דְּקָא חָשֵׁיב מַעֲשֵׂה אֶרֶץ? תָּנָא דְּבֵי ר׳ יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: הַשְׁכִּימוּ לְפִתְחִי. הִשְׁכִּים וּמָצָא נָשִׁים וַאֲנָשִׁים. לְמִי מְשַׁבֵּחַ — לְמִי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַשְׁכִּים וְהִשְׁכִּים. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת, שֶׁרוֹאוֹת, וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מָה רוֹאוֹת. עוֹמְדוֹת, וְאֵין יוֹדְעוֹת עַל מָה הֵן עוֹמְדוֹת. הָאָרֶץ עַל מָה עוֹמֶדֶת — עַל הָעַמּוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן״. עַמּוּדִים, עַל הַמַּיִם — שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם״. מַיִם, עַל הֶהָרִים — שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם״. הָרִים, בְּרוּחַ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ״. רוּחַ, בִּסְעָרָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ״. סְעָרָה, תְּלוּיָה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת עוֹלָם״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַל שְׁנֵים עָשָׂר עַמּוּדִים עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁבְעָה עַמּוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה״. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: עַל עַמּוּד אֶחָד, וְצַדִּיק שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״. אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁנֵי רְקִיעִים הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן לַה׳ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם״. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: שִׁבְעָה, וְאֵלּוּ הֵן: וִילוֹן, רָקִיעַ, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָעוֹן, מָכוֹן, עֲרָבוֹת. וִילוֹן — אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם, אֶלָּא נִכְנָס שַׁחֲרִית וְיוֹצֵא עַרְבִית, וּמְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנּוֹטֶה כַדּוֹק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת״. רָקִיעַ — שֶׁבּוֹ חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְבוּעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״. שְׁחָקִים — שֶׁבּוֹ רֵחַיִים עוֹמְדוֹת וְטוֹחֲנוֹת מָן לַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכוֹל וְגוֹ׳״. זְבוּל — שֶׁבּוֹ יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִזְבֵּחַ בָּנוּי, וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קׇרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבוּל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים״. וּמְנָלַן דְּאִיקְּרִי שָׁמַיִם, דִּכְתִיב: ״הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבוּל קׇדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ״. מָעוֹן — שֶׁבּוֹ כִּיתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה בַּלַּיְלָה וְחָשׁוֹת בַּיּוֹם, מִפְּנֵי כְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה בַּלַּיְלָה — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ״. וּמָה טַעַם ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ״ — מִשּׁוּם ״וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְלַיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְיוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״. אָמַר רַבִּי לֵוִי כׇּל הַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה — מַאֲכִילִין אוֹתוֹ גַּחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַקּוֹטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם״. וּמְנָלַן דְּאִיקְּרִי שָׁמַיִם — שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם״. מְכוֹן — שֶׁבּוֹ אוֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד, וַעֲלִיַּית טְלָלִים רָעִים, וַעֲלִיַּית אֲגָלִים, וְחַדְרָהּ שֶׁל סוּפָה וּסְעָרָה, וּמְעָרָה שֶׁל קִיטוֹר. וְדַלְתוֹתֵיהֶן אֵשׁ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״. הָנֵי בִּרְקִיעָא אִיתַנְהוּ? הָנֵי בְּאַרְעָא אִיתַנְהוּ! דִּכְתִיב: ״הַלְלוּ אֶת ה׳ מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכׇל תְּהוֹמוֹת אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ״! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: דָּוִד בִּיקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וְהוֹרִידָן לָאָרֶץ. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, ״לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגוּרְךָ בִּמְגוּרְךָ רָע״. צַדִּיק אַתָּה ה׳, לֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע. וּמְנָלַן דְּאִיקְּרִי ״שָׁמַיִם״ — דִּכְתִיב: ״וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ״. עֲרָבוֹת — שֶׁבּוֹ צֶדֶק מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, גִּנְזֵי חַיִּים וְגִנְזֵי שָׁלוֹם וְגִנְזֵי בְרָכָה, וְנִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, וְרוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁעֲתִידוֹת לְהִיבָּרְאוֹת, וְטַל שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת בּוֹ מֵתִים. צֶדֶק וּמִשְׁפָּט — דִּכְתִיב: ״צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ״. צְדָקָה — דִּכְתִיב: ״וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן״. גִּנְזֵי חַיִּים — דִּכְתִיב: ״כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים״. וְגִנְזֵי שָׁלוֹם — דִּכְתִיב: ״וַיִּקְרָא לוֹ ה׳ שָׁלוֹם״. וְגִנְזֵי בְרָכָה — דִּכְתִיב: ״יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה׳״. נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים — דִּכְתִיב: ״וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁעֲתִידוֹת לְהִיבָּרְאוֹת — דִּכְתִיב: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״. וְטַל שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְיוֹת בּוֹ מֵתִים — דִּכְתִיב: ״גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ״. שָׁם אוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, מֶלֶךְ אֵל חַי רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בָּעֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סוֹלּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ״, וּמְנָלַן דְּאִיקְּרִי ״שָׁמַיִם״? אָתְיָא ״רְכִיבָה״ ״רְכִיבָה״, כְּתִיב הָכָא: ״סוֹלּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת״ וּכְתִיב הָתָם: ״רוֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ״. וְחֹשֶׁךְ וְעָנָן וַעֲרָפֶל מַקִּיפִין אוֹתוֹ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סוּכָּתוֹ חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים״. וּמִי אִיכָּא חֲשׁוֹכָא קַמֵּי שְׁמַיָּא? וְהָכְתִיב: ״הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא״! לָא קַשְׁיָא: הָא

1 וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי. בְּקִיחָה זוֹ בָּאוּ הַרְבֵּה פֵּרוּשִׁים יַעַן כִּי לֹא פֹרַשׁ אִם קִיחָה בַּיָּדַיִם אוֹ בִּדְבָרִים, כְּמוֹ ״קַח אֶת הַלְוִיִּם״ במדבר ח ו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל הַסִּפּוּר נִמְשַׁךְ עַד בְּנֵי רְאוּבֵן, שֶׁלָּקַח לוֹ לְמַחֲלֻקְתּוֹ אֶת בְּנֵי רְאוּבֵן כִּי רָאָה לְלַקֵּט אֵלָיו כָּל מָרֵי נֶפֶשׁ, וְיָדַע כִּי נַפְשָׁם מָרָה עַל הַבְּכוֹרָה שֶׁנִּלְקְחָה מֵרְאוּבֵן. וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב נְטָלָהּ וְלֹא מֹשֶׁה מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי שֶׁתַּחֲזֹר כָּל שְׂרָרָה לִבְעָלֶיהָ יַחְשְׁבוּ שֶׁגַּם לָהֶם תַּחֲזֹר הַבְּכוֹרָה וְיַסְכִּימוּ עִם קֹרַח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלָּקַח לוֹ לַטַּעֲנָה אֶת בֶּן יִצְהָר, כִּי זֹאת הָיְתָה עִקַּר טַעֲנָתוֹ לוֹמַר אֲחֵי אַבָּא אַרְבָּעָה הֲווֹ כו׳, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי בֶּן יִצְהָר מִי רָאוּי לִטֹּל הַשְּׁנִיָּה כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י. וְיֵשׁ אוֹמְרִים וָי״ו שֶׁל וְדָתָן נוֹסֶפֶת כְּוָי״ו שֶׁל ״וְאַיָּה וַעֲנָה״ בראשית לו כד, וּבֵאוּרוֹ שֶׁלָּקַח אֶת דָּתָן וַאֲבִירָם לְצָרְפָם אֵלָיו. וְנָכוֹן לוֹמַר שֶׁתַּרְוַיְהוּ אִיתַנְהוּ, שֶׁלָּקַח לוֹ לְטַעֲנָה מָה שֶׁהוּא בֶּן יִצְהָר, וְלָקַח לוֹ גַּם אֶת דָּתָן וַאֲבִירָם וְאוֹן, וּלְפִי זֶה לֹא תִּהְיֶה הַוָּי״ו נוֹסֶפֶת.

2 וּבַמִּדְרָשׁ במ״ר יח ג אָמְרוּ ״וַיִּקַּח קֹרַח״, מַה לָּקַח, טַלִּית שֶׁכּוּלּוֹ תְּכֵלֶת כוּ׳. וּמַסִּיק שֶׁשָּׁאַל עוֹד: בַּיִת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה כוּ׳, בִּשְׁלָמָא צִיצִית דָּרַשׁ סְמוּכִין, מִדְּסָמִיךְ ״וַיִּקַּח קֹרַח״ לְפָרָשַׁת צִיצִית, אֲבָל מְזוּזָה מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ. וְנִרְאֶה לִי דְּמַפֵּיק לָהּ מִדִּכְתִיב ״וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם״, לָמָּה לֵיהּ לְמִכְתַּב ״פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם״, אֶלָּא שֶׁיָּצְאוּ נִצָּבִים לְחָרֵף וּלְגַדֵּף עַל הַמְּזוּזָה שֶׁבְּפֶתַח אָהֳלֵיהֶם. וְהִנֵּה קֹרַח חָלַק עַל פָּרָשַׁת צִיצִית, וְדָתָן וַאֲבִירָם הוֹסִיפוּ עוֹד לַחֲלוֹק עַל מִצְוַת הַמְּזוּזָה שֶׁבְּפֶתַח הָאֹהֶל, כִּי אָמְרוּ שֶׁמֹּשֶׁה בָּדָה מִלִּבּוֹ שְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ, וְהָיָה זֶה מֵעֵין מַחֲלוֹקְתָּם, כְּמַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי, כִּי אָמְרוּ כְּשֵׁם שֶׁטַּלִּית שֶׁכּוּלּוֹ תְּכֵלֶת הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁהוּא פָּטוּר מִצִּיצִית, וְכֵן בַּיִת מָלֵא סְפָרִים פָּטוּר מִמְּזוּזָה, כָּךְ בִּזְמַן שֶׁכָּל הָעֵדָה קְדוֹשִׁים אֵינָן צְרִיכִין לְמַנְהִיג. וְעוֹד רָמוּז בָּזֶה לוֹמַר שֶׁעִקַּר טַעַם שְׁנֵי מִצְווֹת אֵלּוּ לִהְיוֹת לָאָדָם כְּמַזְכִּירִים אֶת מִצְווֹת ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם״ וְגוֹ׳, וְכֵן הַמְּזוּזָה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר אֶת ה׳ בְּבוֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ, וּבִזְמַן שֶׁכָּל הָעֵדָה קְדוֹשִׁים אֵינָן צְרִיכִין לְדָבָר הַמַּזְכִּיר, כִּי בְּלָאו הָכֵי ה׳ לְנֶגְדָּם תָּמִיד, הוּא יִתְבָּרַךְ וְכָל מִצְווֹתָיו, וְאֵין צֹרֶךְ בָּהֶם כִּי אִם לַאֲנָשִׁים שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים. וּמִטַּעַם זֶה נֶעֶנְשׁוּ הֵמָּה וְטַפָּם. וְיֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, אִם קֹרַח וַעֲדָתוֹ חָטְאוּ, טַף לָמָּה בָּאִים לְעֹנֶשׁ זֶה. אֶלָּא לְפִי שֶׁחָלְקוּ עַל צִיצִית וּמְזוּזָה, וּמַסִּיק בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין שבת לב:: ר׳ יְהוּדָה וְר׳ מֵאִיר, חַד אָמַר בָּנִים מֵתִים בַּעֲוֹן צִיצִית, וְחַד אָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה כוּ׳. וְטַעַם לִשְׁנֵיהֶם אֶחָד הוּא, לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם בָּאוּ לְזִכָּרוֹן, כִּי הַמְּזוּזָה לִהְיוֹת ה׳ לְנֶגֶד עֵינָיו תָּמִיד בְּבוֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ, וְהַצִּיצִית לְזִכְרוֹן הַמִּצְווֹת, וּכְתִיב הושע ד ו: ״וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי״, כִּי עַל יְדֵי שֶׁתִּשְׁכַּח תּוֹלְדוֹת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, אֶשְׁכַּח גַּם סְתָם תּוֹלְדוֹתֶיךָ. וְעוֹד, שֶׁהַבָּנִים עָנָף מִמֶּנּוּ כְּצִיצִית שֶׁהֵם עָנָף מִן הַבֶּגֶד.

3 וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר וגו׳. וְלֹא קָחֲשִׁיב בֶּן יַעֲקֹב לְפִי שֶׁקֹּרַח הָיָה מַחֲנִיף לִבְנֵי רְאוּבֵן וְאָמַר דֶּרֶךְ חֲנֻפָּה: אֵין אֲנִי מִתְיַחֵס אַחַר אָבִינוּ יַעֲקֹב וְאַל יְהִי חֶלְקִי עִמּוֹ בְּמָה שֶׁלָּקַח הַבְּכוֹרָה מִן רְאוּבֵן, עַל כֵּן גַּם הַפָּסוּק אֵינוֹ מְיַחֲסוֹ אַחֲרָיו. וְרז״ל אָמְרוּ בסנהדרין קט: ״וַיִּקַּח קֹרַח״, שֶׁעָשָׂה קָרְחָה בָּעוֹלָם. ״בֶּן יִצְהָר״, שֶׁהִרְתִּיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם כַּצָּהֳרַיִם וגו׳. ״בֶּן לֵוִי״, שֶׁנַּעֲשָׂה לְוָיָה לְגֵיהִנֹּם. וְלִחְשׁוּב נָמֵי ״בֶּן יַעֲקֹב״ שֶׁעִקֵּב עַצְמוֹ לְגֵיהִנֹּם? יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹא יֵחָשֵׁב עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מט ה ״בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי״. לְפִי פְּשׁוּטוֹ וַדַּאי לֹא לְכָבוֹד יִהְיֶה לוֹ אִם יֵחָשֵׁב עִמָּהֶם, כִּי עַל יְדֵי זֶה יִדָּרֵשׁ שְׁמוֹ לִגְנַאי, וְעַל כֵּן בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יֵחַד כְּבוֹדוֹ שָׁמָּה. דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁמִּדָּה זוֹ יְרֻשָּׁה בְּיָדוֹ מִן יַעֲקֹב שֶׁעִרְעֵר עַל הַבְּכוֹרָה, דְּהַיְנוּ עַל הַכְּהֻנָּה, כִּי לְפָנִים הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וְיֹאמְרוּ שֶׁמִּמֶּנּוּ לָמַד קֹרַח לְעַרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה. וְכֵן בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי יֹאמְרוּ שֶׁיְּרֻשָּׁה בְּיָדָם מִן יַעֲקֹב שֶׁלָּקַח שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. עַל כֵּן יִחֵס אֶת קֹרַח הַקַּנַּאי עַד לֵוִי שֶׁהָיָה גַּם כֵּן מְקַנֵּא בְּיוֹסֵף. וּמִכָּל מָקוֹם הַמַּאֲמָר מְחֻסָּר בֵּאוּר, מַהוּ הַקָּרְחָה שֶׁעָשָׂה, וְאֵיךְ הִרְתִּיחַ הָעוֹלָם כַּצָּהֳרַיִם.

4 וּכְפִי הָרֶמֶז מִן הַפָּסוּק זוּלַת הַמַּאֲמָר שֶׁל הַגְּמָרָא, הָיָה מָקוֹם לְפָרֵשׁ הַשֵּׁמוֹת בְּדֶרֶךְ אַחֵר. וְהוּא, שֶׁהַמִּקְרָא וַדַּאי אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ, שֶׁהַשֵּׁמוֹת כִּפְשׁוּטָם, אַךְ מֵאַחַר שֶׁפֵּרֵט כָּל הַיִּחוּס הַלָּזֶה נִרְאֶה כִּי שְׁמוֹ וְשֵׁם אֲבוֹתָיו הָיָה הוֹרָאָה עַל הֶעָתִיד, שֶׁיַּעֲמִידוּ בֵּן פּוֹרֵץ גְּדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהוּא קֹרַח, כִּי הַשֵּׁמוֹת מְרַמְּזִים עַל טַעֲנוֹתָיו וְעַל מַחֲלֻקְתּוֹ, כִּי קֹרַח לְשׁוֹן קָרַחַת שֵׂעָר, וּכְדֶרֶךְ שֶׁמַּסִּיק בְּפֶרֶק חֵלֶק קי וְעוֹד גְּזַז לְכוּ לְמַזְיָיכוּ וּמְטַלֵּל לְכוּ כוּ׳, שֶׁמְּצַחֵק בָּכֶם עַל שֶׁעָשָׂה אֶתְכֶם קֵרֵחַ מִן הַשְּׂעָרוֹת. וְנִמְצָא שֶׁלָּקַח לוֹ זֶה לְטַעֲנָה נֶגֶד מֹשֶׁה מַה שֶּׁעָשָׂה הַלְוִיִּם קֵרְחִים. ״בֶּן יִצְהָר״, הוּא לְשׁוֹן שֶׁמֶן, שֶׁחָלַק עַל הַכְּהֻנָּה עַל אֲשֶׁר יָצַק עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אֲשֶׁר מַחֲצִיתוֹ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים, כִּדְאִיתָא פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא ל כג, וְעַל כֵּן לָקַח לְמַחֲלֻקְתּוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁלָּקַח מִסְפָּר זֶה כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה גַּם כֵּן לְכָל שֵׁבֶט כְּמִסְפַּר סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה, כְּשֶׁתְּצָרֵף אֲלֵיהֶם עוֹד שְׁלֹשָׁה, דָּתָן וַאֲבִירָם וְאוֹן, חוּץ מִשֵּׁבֶט לֵוִי שֶׁלֹּא הָיָה אִישׁ מִבֵּינֵיהֶם. מִכָּל מָקוֹם לְפִי דַּרְכֵּנוּ נוּכַל לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ לָקַח מִסְפָּר זֶה, לוֹמַר אֵלּוּ בְּנֵי הַיִּצְהָר אֲשֶׁר רְאוּיִין לִהְיוֹת נִמְשָׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אֲשֶׁר מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם כְּמוֹ שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ אַהֲרֹן. ״בֶּן קְהָת״, הוּא מִלְּשׁוֹן ״וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים״ בראשית מט י, וְהוּא לְשׁוֹן אֲסִיפָה וְהַקְהֵל, כִּי הוּא אֲסָפָם וְרוּחוֹ קִבְּצָם לְהַקְהִילָם עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״. ״בֶּן לֵוִי״, פֵּרַשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא כט לד שֶׁנִּקְרָא לֵוִי עַל שֵׁם שֶׁלִּוּוּהוּ בְּמַתָּנוֹת, וְגַם הַמַּתָּנוֹת לָקַח לוֹ קֹרַח לְטַעֲנָה נֶגֶד אַהֲרֹן, כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשָׁה זוֹ טז א, בְּאַלְמָנָה אַחַת שֶׁהָיָה לָהּ כֶּבֶשׂ, בָּאָה לִגְזֹז – בָּא אַהֲרֹן וְנָטַל רֵאשִׁית הַגֵּז כוּ׳. עַל כָּל אֵלֶּה נוֹפֵל לְשׁוֹן לְקִיחָה, כִּי כֻלָּם לָקַח לוֹ לְטַעֲנָה לְהַחֲזִיק מַחֲלֻקְתּוֹ.

5 אָמְנָם לְפִי מַה שֶּׁמַּסִּיק בַּמִּדְרָש, ״קֹרַח״ – שֶׁעָשָׂה קָרְחָה בָּעוֹלָם כוּ׳, נִרְאֶה שֶׁדַּעַת בַּעַל הַמִּדְרָש זֶה לוֹמַר שֶׁקֹּרַח חָלַק עַל מְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הַנּוֹעָדִים עַל ה׳״ במדבר כז ג ״בְּהַצּוֹתָם עַל ה׳״ במדבר כו ט, וְהֵיכָן מָצִינוּ שֶׁקֹּרַח נוֹעַד עַל ה׳, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין קי. שֶׁהַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה, מִכָּל מָקוֹם הִיא גּוּפָא קַשְׁיָא, לָמָּה יִהְיֶה כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה. אֶלָּא לְפִי שֶׁקֹּרַח טָעַן שֶׁהָעוֹלָם קַדְמוֹן כְּקַדְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא מְחֻיָּב הַמְּצִיאוּת, וְהֻצְרַךְ לִכְפִירָה זוֹ כְּדֵי לְחַזֵּק מַחֲלֻקְתוֹ, כִּי הוּא טָעַן וְאָמַר ״כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה׳ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה׳״, וְדַעְתּוֹ לוֹמַר שֶׁאֵין יִתְרוֹן וּשְׂרָרָה לְשׁוּם נוֹצָר עַל חֲבֵרוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין קְדִימָה חָס וְשָׁלוֹם לוֹ יִתְבָּרַךְ עַל בְּרוּאָיו. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וּבְתוֹכָם ה׳״, וְהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת ה׳ בְּרֹאשָׁם וְלֹא בְּתוֹכָם בָּאֶמְצַע, אֶלָּא הוֹרָה וְהוֹדָה כִּבְיָכוֹל שֶׁאֵין לוֹ קְדִימָה, קַל וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר מַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ אַתֶּם. וְאָמַר לוֹ מֹשֶׁה ״בֹּקֶר״, גְּבוּלוֹת חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, יְכוֹלִים אַתֶּם לַהֲפוֹךְ בֹּקֶר לְעֶרֶב? כֵּן תּוּכְלוּ לְבַטֵּל אֶת זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית א ד-ה: ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר״, ״וַיַּבְדֵּל״, וּכְתִיב: ״וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי״ ויקרא כ כו וּכְשֵׁם שֶׁהִבְדִּיל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֻמּוֹת כָּךְ הִבְדִּיל אֶת אַהֲרֹן כוּ׳ רש״י בשם מדרש.

6 וְכָל מַשְׂכִּיל יִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה, מַה עִנְיַן מַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר לְכָאן, אֶלָּא לְפִי שֶׁקֹּרַח חָלַק אַעִקָּרָא דְּדִינָא, לוֹמַר שֶׁהָעוֹלָם קַדְמוֹן, וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וּבֹקֶר הַכֹּל בְּמִקְרֶה, וְאִם כֵּן לָמָּה תֵצֵא כָּזֹאת מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ לְהַבְדִּיל בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ. וּמֹשֶׁה הֵשִׁיב לוֹ מִטּוּנָךְ רְאָיָה, כִּי הַמִּקְרֶה לֹא יַתְמִיד זְמַן רַב, וַהֲרֵי עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְבַטֵּל הַבְדָּלַת בֹּקֶר וָעֶרֶב, אִם כֵּן אֵין זֶה מִקְרֶה אֶלָּא כָּךְ נִבְרָא בִּרְצוֹנוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ קַדְמוֹן לְכָל נוֹצָר, כָּךְ חָלַק מִכְּבוֹדוֹ לַאֲשֶׁר חָפֵץ בּוֹ וְחָלַק גְּבוּלוֹת, לַיּוֹם נָתַן גְּבוּלוֹ בַּיּוֹם, וְאֶת יִשְׂרָאֵל נָתַן עֶלְיוֹן עַל כָּל הָעַמִּים, כָּךְ נָתַן בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ גְּדֻלָּה זוֹ לְאַהֲרֹן. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״אִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳״ וְגוֹ׳, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, ״אִם בְּרִיאָה״ – פֶּה לָאָרֶץ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, מוּטָב; וְאִם לָאו – ״יִבְרָא ה׳״. וְקָשֶׁה לִי, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״כִּי טוֹב״, כִּי לֹא מָצִינוּ לְשׁוֹן מוּטָב מְפֹרָשׁ בַּפָּסוּק. אֶלָּא וַדַּאי כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, קֹרַח חָלַק עַל הַבְּרִיאָה שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית וְטָעַן לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ בְּרִיאָה, עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר ״אִם בְּרִיאָה״ רוֹצֶה לוֹמַר אִם הָיְתָה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, אָז ״יִבְרָא ה׳״ חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ ״וּפָצְתָה אֶת פִּיהָ וְגוֹ׳, וְיָדְעוּ כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה׳״ בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּרִיאָה מֵעוֹלָם, וְעַכְשָׁו יַאֲמִינוּ לְמַפְרֵעַ שֶׁהָיְתָה בְּרִיאָה כְּשֵׁם שֶׁבָּרָא ה׳ חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ עַכְשָׁו.

7 וְזֶה דַּעַת רָבָא בנדרים לט: שֶׁדָּרַש פָּסוּק ״שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה״ חבקוק ג יא, מַאי בָּעוּ בִזְבוּל? אֶלָּא שֶׁבְּמַחֲלֻקְתוֹ שֶׁל קֹרַח עָלוּ לִזְבוּל כוּ׳, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לִכְבוֹדִי לֹא מְחִיתֶם כוּ׳. וְהַיְינוּ טַעְמָא לְפִי שֶׁקֹּרַח עִרְעֵר עַל גְּבוּלוֹת בֹּקֶר וָעֶרֶב, דְּהַיְינוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, וְטָעַן עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא ה׳ חָלַק לְכָל אֶחָד גְּבוּלוֹ וּתְחוּמוֹ לָזֶה בַּיּוֹם וְלָזֶה בַּלַּיְלָה, עַל כֵּן עָלוּ מֵרָקִיעַ לִזְבוּל כִּי אֵין נָכוֹן לָהֶם לְהָאִיר לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁלֹּא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת. אַךְ שֶׁלֹּא יָפֶה אָמְרוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה דִּין לְבֶן עַמְרָם, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לִכְבוֹדִי לֹא מְחִיתֶם כוּ׳, וַהֲלֹא הַדָּבָר בּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה עַד כִּסֵּא כָבוֹד וְנוֹגֵעַ בִּכְבוֹדִי יוֹתֵר מִבִּכְבוֹד מֹשֶׁה. וּמַה שֶּׁעָלוּ דַּוְקָא לִזְבוּל, אֶחְשׁוֹב בָּזֶה לְפִי שֶׁקֹּרַח עִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה, וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ בְּעוֹלַת תָּמִיד שֶׁל בֹּקֶר וָעֶרֶב שֶׁבִּזְכוּתָם יִתְקַיְּמוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ אוֹרוֹת שֶׁל יוֹם וָלַיְלָה, וְאִם תְּבֻטַּל הַכְּהֻנָּה וְתִהְיֶה בְּיַד מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ, אִם כֵּן בְּאֵיזוֹ זְכוּת יִתְקַיְּמוּ הַמְּאוֹרוֹת, עַל כֵּן עָלוּ לִזְבוּל, כִּי בוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמִיכָאֵל כֹּהֵן גָּדוֹל, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה יב:. וּמִכָּאן רְאָיָה שֶׁקֹּרַח חָלַק עַל גְּבוּלוֹת שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְעַל הַבְּרִיאָה, עַל כֵּן אָמְרוּ שֶׁעָשָׂה קָרְחָה בָּעוֹלָם, כִּי בְּהִסְתַּלְּקוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל הֲרֵי כָּל הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה קָרְחָה. וּבְמַה שֶּׁעָלוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ לִזְבוּל כְּבָר יָצְאָה הַחַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, וְעַל יְדֵי זֶה הִרְתִּיחַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כַּצָּהֳרָיִם. וְהַנּוֹגֵעַ בְּעִנְיַן הָאֱלֹהוּת גּוֹרֵם קֵהוּי שִׁנַּיִם לַמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִצְרַיִם שֶׁהָיוּ שִׁנֵּיהֶם קֵהוֹת כְּשֶׁרָאוּ קְשִׁירַת הַטָּלֶה טור או״ח סימן תל, לְכָךְ אָמְרוּ ״בֶּן קְהָת״ – שֶׁהִקְהָה שִׁנֵּי מוֹלִידָיו. וְדַי בָּזֶה מַה שֶּׁאָמַרְנוּ בְּדֶרֶךְ דְּרָשׁ קְצָת, וּמֵעַתָּה נָבֹא לְבֵאוּר הַוִּכּוּחַ בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטוֹ.

2 במדבר רבה פתח ↗

וַיִּקַּח קֹרַח, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן במדבר טו, לח: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ. בַּיִת מָלֵא סְפָרִים מַהוּ שֶׁיְהֵא פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ חַיָּב בִּמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ, כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת, פָּרָשָׁה אַחַת שֶׁבַּמְּזוּזָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת, אָמַר לוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶן, וּמִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּקַּח קֹרַח, אֵין וַיִּקַּח אֶלָּא לָשׁוֹן פְּלִיגָא, שֶׁלִּבּוֹ לְקָחוֹ. וְכָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר איוב טו, יב: מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ, הוּא שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טז, ט: הַמְעַט כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ חֲכָמִים חָכָם גָּדוֹל הָיָה קֹרַח וּמִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ז, ט: וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, וְקֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת, וּכְשֶׁאָמַר משֶׁה במדבר טו, לח: וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, מִיָּד צִוָּה וְעָשׂוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים טַלִּיתוֹת תְּכֵלֶת וְנִתְעַטְּפוּ בָּהֶן אוֹתָן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁקָּמוּ עַל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טז, ב: וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד. עָמַד קֹרַח וְעָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְנִתְעַטְּפוּ בְּטַלִּיתוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת, בָּאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִטֹּל מַתְּנוֹתֵיהֶם חָזֶה וְשׁוֹק, עָמְדוּ כְּנֶגְדָן, אָמְרוּ לָהֶן מִי צִוָּה אֶתְכֶם לִטֹּל כָּךְ, לֹא משֶׁה, לֹא נִתֵּן כְּלוּם, לֹא דִּבֵּר הַמָּקוֹם כָּךְ. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת משֶׁה, הָלַךְ לְפַיְסָן, מִיָּד עָמְדוּ כְּנֶגְדוֹ לְקַדְּמוֹ לִפְנֵי משֶׁה. וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, מִי הֵם, אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר וַחֲבֵרָיו, במדבר א, יז: הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא פִּרְסְמָן הַכָּתוּב נָתַן סִימָנֵיהֶן, וּמִתּוֹךְ הַמִּקְרָאוֹת אַתְּ מֵבִין אוֹתָם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְבֶן טוֹבִים שֶׁנִּמְצָא גוֹנֵב כֵּלִים מִבֵּית הַמֶּרְחָץ, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה בַּעַל הַגְּנֵבָה לְפַרְסְמוֹ, הִתְחִיל נוֹתֵן סִימָנָיו, אָמְרוּ לוֹ מִי גָנַב כֵּלֶיךָ, אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ בֶּן טוֹבִים בַּעַל קוֹמָה וְשִׁנָּיו נָאוֹת וְשַׂעֲרוֹ שָׁחוֹר וְחָטְמוֹ נָאֶה, מִשָּׁנָּתַן סִימָנָיו יָדְעוּ מִי הוּא. אַף כָּאן אַף עַל פִּי שֶׁסְּתָמָן הַכָּתוּב, בָּא וְנָתַן סִימָנֵיהֶן וְאַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֵם, נֶאֱמַר לְהַלָּן במדבר א, טז יז: אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם, וַיִּקַּח משֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמֹת, וְנֶאֱמַר כָּאן במדבר טז, ב ג: נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן.

7 טור פתח ↗

שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול והטעם לפי שנעשה בו נס גדול שפסח מצרים מקחו בעשור כדכתיב בעשור לחודש הזה ויקחו להם שה לבית אבות שה לבית ופסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום ה' כדאיתא בסדר עולם ונמצא שי' בחדש היה שבת ולקחו להם כל אחד שה לפסחו וקשר אותו בכרעי מטתו ושאלום המצריים למה זה לכם והשיבו לשחטו לשם פסח במצות השם עלינו והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלהיהן ולא היו רשאין לומר להם דבר ועל שם אותו הנס קורין אותו שבת הגדול:

« כלי יקר על במדבר ט״ו:ל״ח כלי יקר על במדבר ט״ז:ב׳ »