מפרשים:
32 אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא. שֶׁרָאוּ אוֹתָם קוֹבְרִים מֵתִים, וְהָאֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה כוּ׳. וְקָשֶׁה, וְכִי בַּעֲבוּר זֶה נִקְרְאוּ מוֹצִיאֵי דִּבָּה, וַהֲלֹא הִגִּידוּ הָאֱמֶת מַה שֶּׁרָאוּ, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ שֶׁלְּטוֹבָתָם עָשָׂה ה׳ זֹאת נִקְרְאוּ מוֹצִיאֵי דִבָּה, כְּסִילִים רָאוּי שֶׁיִּקָּרְאוּ. וְכֵן מַסִּיק בַּמִּדְרָשׁ במ״ר טז ב: מְרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה כְּסִילִים הָיוּ כוּ׳. וּלְפָחוֹת יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר אַהֲנֵי לֵיהּ שְׁטוּתֵיהּ שֶׁלֹּא חָלֵי וְלֹא מַרְגִּישׁ בְּטוֹבָתוֹ.
33 וְנִרְאֶה שֶׁהָיָה לָהֶם לְכָל הַפָּחוֹת לִתְלוֹת הַקְּבוּרוֹת בְּחֶטְאָם, כִּי כְּבָר נוֹדַע לָהֶם שֶׁמַּעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן מְקֻלְקָלִים יוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְהֵם אָמְרוּ בְּהֵפֶךְ זֶה שֶׁכָּל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְּתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת טוֹבוֹת הֵמָּה וְצַדִּיקִים, וְתָלוּ הַדָּבָר בְּרוֹעַ מֶזֶג אֲוִיר הָאָרֶץ שֶׁאוֹכֵל וּמְכַלֶּה אֲפִלּוּ לְיוֹשְׁבֶיהָ הַמּוּרְגָּלִים בָּהּ, קַל וָחֹמֶר שֶׁתַּזִּיק לְבִלְתִּי יוֹשְׁבִים עָלֶיהָ וּבָאוּ מִמֶּרְחָק וְלֹא הוּרְגְּלוּ בַּאֲוִיר הָאָרֶץ. וּבְאׇמְרָם ״אַנְשֵׁי מִדּוֹת״ נִכְלְלוּ כַּמָּה דְּבָרִים, הֵן צִדְקָתָם וְיֹשֶׁר פְּעֻלָּתָם בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, אֵינָן יוֹצְאִין מִקַּו הַשִּׁוּוּי, הֵן עִנְיַן הַנְהָגָתָם בְּמַאֲכָלָם וּמִשְׁתָּם, שֶׁאֵינָן מִן הַמַּרְבִּים בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמִשְׁגָּל אֶלָּא מְכַלְכְּלִין דִּבְרֵיהֶם בְּמִשְׁפָּט בַּמִּדָּה וּבַזְּמַן הָרָאוּי, וְאִם כֵּן וַדַּאי הַכֹּל תָּלוּי בְּחוֹם הָאֲוִיר הַמְקַלְקֵל הַבְּרִיאוּת. ״וְזֶה פִּרְיָהּ״, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַחוֹם גָּדוֹל אָז פִּרְיָהּ מְשֻׁנֶּה לְמַעְלְיוּתָא אֲבָל עַמָּהּ מְשֻׁנֶּה לִגְרִיעוּתָא, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא. ״וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים״, מִן אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ וּמֵתוּ אֲשֶׁר קֻמְּטוּ בְּלֹא עֵת. ״בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִילִים״ הַקַּדְמוֹנִים, וְזֶהוּ כֶּפֶל ״הַנְּפִילִים״, כִּי אֶחָד תֹּאַר לַעֲנָקִים וְאֶחָד לְשׁוֹן נְפִילָה מַמָּשׁ. וְאָמְרוּ שֶׁאִם מֶזֶג הָאֲוִיר מַזִּיק לְגַסֵּי הַחוֹמֶר הַחֲזָקִים אַף בְּרִיאִים, קַל וָחֹמֶר שֶׁיַּזִּיק לָנוּ הַחֲלוּשִׁים וּקְטַנִּים מֵעֶרְכָּם. ״וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם״, כִּי שָׁמַעְנוּ אוֹמְרִים נְמָלִים יֵשׁ בַּכֶּרֶם, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה רְאִיָּה מֵרָחוֹק לִרְאִיָּה מִקָּרוֹב, כִּי מֵרָחוֹק נִרְאֶה הַכֹּל יוֹתֵר קָטָן מִמָּה שֶׁהוּא נִרְאֶה מִקָּרוֹב, וַחֲגָבִים גְּדוֹלִים מִנְּמָלִים, וְאִם הָיִינוּ בְּעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים מִסְתָּמָא הָיִינוּ מֵרָחוֹק בְּעֵינֵיהֶם כִּנְמָלִים, כִּי אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא.
34 וְאָמְרוּ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב הָאָרֶץ טוֹבָה מְאֹד מְאֹד, הֵן מִצַּד פִּרְיָהּ, הֵן מִצַּד מֶזֶג הָאֲוִיר, וְאֵין טוֹבַת הַפֵּרוֹת תָּלוּי בְּחוֹם הָאֲוִיר כִּי אִם בְּשַׁמְנוּנִית הָאָרֶץ הַנּוֹתֵן מְתִיקוּת לַפֵּרוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ ״אֶרֶץ אֲשֶׁר הִיא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ״, כִּי הַבְּהֵמָה גִּדּוּלֵי קַרְקַע מִקְּרֵי, וְהַדְּבַשׁ כִּנּוּי אֶל הַמְּתִיקוּת הַבָּא מִשְּׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְהָאֲוִיר אֵינוֹ מַזִּיק כִּי אִם לַחוֹטְאִים. ״אַךְ בַּה׳ אַל תִּמְרֹדוּ״, וְאָז לֹא יַזִּיק לָכֶם אֲוִיר הָאָרֶץ. ״וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ״, שֶׁהָיוּ קוֹבְרֵי מֵתִים. ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״, וַדַּאי בְּחֶטְאָם מֵתוּ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר דברים ז טז: ״וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים״, וְאָמְרוּ רז״ל ב״ק לח.: מַאי דִּכְתִיב חבקוק ג ו ״רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם״, רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁל בְּנֵי נֹחַ לֹא קִיְּמוּ וְעָמַד וְהִתִּיר מָמוֹנָם לְיִשְׂרָאֵל. וְאִם מָמוֹנָם הִתִּיר עַל שֶׁלֹּא קִיְּמוּ שֶׁבַע מִצְוֹת אִם כֵּן גַּם גּוּפָם הִתִּיר עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם, וְאִם כֵּן וַדַּאי בְּחֶטְאָם מֵתוּ, דְּאִם לֹא כֵן לָמָּה הִתִּיר לָנוּ לְאׇכְלָם כַּלֶּחֶם. וּרְאָיָה עַל חֶטְאָם שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיק אֶחָד שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם מֵת בְּחֶטְאָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָגֵן עֲלֵיהֶם כְּצֵל. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ ״סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם״, אֲבָל צֵל שֶׁלָּנוּ קַיָּם, וְהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קכא ה: ״ה׳ שֹׁמְרֶךָ ה׳ צִלְּךָ״.
35 וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ כִּי ״לַחְמֵנוּ״ הַלָּמֶ״ד בְּחוֹלָם, כְּמוֹ לוֹחֲמֵינוּ, כִּי הֵם בַּעֲלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ, וְאוּלַי הָיוּ מַרְגִּישִׁין בָּכֶם וְעוֹשִׂין עִמָּכֶם מִלְחָמָה. עַל כֵּן עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיוּ קוֹבְרִים מֵתִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לִבָּם אֲלֵיכֶם. וּבְתוֹלְדוֹת יִצְחָק כָּתַב ״כִּי לַחְמֵנוּ״ כְּמוֹ הַמָּן הַזֶּה שֶׁאִם יָסוּר הַצֵּל מִמֶּנּוּ וְזָרְחָה עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס, כָּךְ סָר מֵעֲלֵיהֶם צִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָז יִמַּסּוּ כַּדּוֹנַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שמות טו טו: ״נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן״. וְעַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז אָמַר ״סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם״, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אִם מִדֶּרֶךְ הָאָרֶץ הַהִיא שֶׁתָּקִיא אֶת יוֹשְׁבֶיהָ הַחוֹטְאִים הַיּוֹם אוֹ מָחָר גַּם אֲנַחְנוּ נֶחֱטָא, כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ וְגוֹ׳, וְתָקִיא גַּם אוֹתָנוּ. עַל זֶה אָמַר ״וַה׳ אִתָּנוּ״ – בַּגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים צא טו: ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״, וְאַגַּבֵּהּ גַּם אֲנַחְנוּ בְּטוּחִים לָשׁוּב שָׁמָּה, וְיַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עִמָּנוּ וְיַחֲזוֹר וְיִגְאָלֵנוּ.