מפרשים:
22 וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם. פֵּרְשׁוּ רז״ל סוטה לד: שֶׁהָיְתָה מְבֻנָּה עַל אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּצֹעַן בְּכָל טוּב. וּלְשׁוֹן ״שֶׁבַע שָׁנִים לִפְנֵי״ אֵינוֹ מַשְׁמַע כֵּן, כִּי אַף אִם נֹאמַר שֶׁלְּשׁוֹן ״לִפְנֵי״ הַיְינוּ קְדִימָה בְּמַעֲלָה וְלֹא קְדִימָה בִּזְמַן, מִכָּל מָקוֹם ״שֶׁבַע שָׁנִים״ מְדַבֵּר בִּקְדִימָה זְמַנִּית דַּוְקָא. וְהַרְבֵּה מְפָרְשִׁים יָצְאוּ לִלְקֹט וְלֹא מָצְאוּ יִשּׁוּב מַסְפִּיק.
23 וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַדָּבָר כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּנַּח שֶׁשַּׁיָּךְ לְשׁוֹן מְבוּנָּה בְּפֵרוֹת, אִם כֵּן אִם עָשְׂתָה צֹעַן בְּכָל שָׁנָה אֶלֶף מִדּוֹת יַגִּיעַ לְשֶׁבַע שָׁנִים שִׁבְעַת אֲלָפִים מִדּוֹת, וְחֶבְרוֹן הוּא מְעֻלֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים יוֹתֵר מִצֹּעַן, מִמֵּילָא עָשְׂתָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שִׁבְעַת אֲלָפִים מִדּוֹת, נִמְצָא שֶׁאוֹצָרוֹת שֶׁל תְּבוּאָה שֶׁהָיוּ מְבוּנִּים בְּפֵרוֹת בְּצֹעַן בְּשֶׁבַע שָׁנִים הָיוּ מְבוּנִּים בְּחֶבְרוֹן בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, וְאִם כֵּן שַׁפִּיר קָאָמַר ״וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה״ בִּתְבוּאָה ״לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם״, קְדִימָה בִּזְמַן מַמָּשׁ. וְשַׁיָּךְ בָּזֶה לְשׁוֹן בִּנְיָן מַמָּשׁ כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה תְּבוּאָה בּוֹנִין הַרְבֵּה אוֹצָרוֹת וְאָז הַמָּקוֹם בָּנוּי בְּבִנְיָנִים מַמָּשׁ. אוֹ בִּהְיוֹת שֶׁיּוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם יֵשׁ לָהֶם תְּבוּאָה הַרְבֵּה לִמְכֹּר, אָז כֶּסֶף וְזָהָב יִרְבְּיוּן וְיִבְנוּ לָהֶם בָּתִּים סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים. וְהָיָה חֶבְרוֹן בָּנוּי בְּכָל עִנְיְנֵי יֹפִי שֶׁבַע שָׁנִים לִפְנֵי צֹעַן מִצְרַיִם, כִּי זֶה מֵעִיד עַל עֲשִׁירוּת הַמָּקוֹם וְרִבּוּי תְּבוּאָתָם כִּי יִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא. וְהִזְכִּיר שֶׁבַח הָאָרֶץ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְפִי שֶׁעֲתִידִין לוֹמַר ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר ״וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן״ וְלֹא נֶאֱמַר ״וַיָּבֹאוּ״, לְפִי שֶׁבְּבוֹאָם לְחֶבְרוֹן וְרָאוּ שָׁם מַעֲלַת הָאָרֶץ עַל מִצְרַיִם הָיוּ כֻּלָּם בְּלֵב אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד לְסַפֵּר בְּשֶׁבַח הָאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלְקְלוּ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה צַדִּיקִים הָיוּ.