כלי יקר על שמות ל״ב

1 וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה. רָאֹה רָאִיתִי כִּי רֹב הַמְפָרְשִׁים הַנִּגָּשִׁים לְבָאֵר כָּל עִנְיָן סָתוּם שֶׁבַּתּוֹרָה, בִּקְשׁוּ לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ לְהָסִיר מִן זֶרַע אַבְרָהָם הַמְקֻדָּשׁ לְזוּת שְׂפָתַיִם וְקָלָא בִּישָׁא אֲשֶׁר יָצָא עֲלֵיהֶם עַל פְּעֻלָּה מְגֻנָּה זוֹ, כִּי עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ שיר השירים א:יב. וְהִסְכִּימוּ רֹב הַמְפָרְשִׁים לִתְלוֹת הַקּוֹלָר בְּצַוַּאר הָעֵרֶב רַב מְלֻמְּדֵי הָרֵעַ, וְהֵמָּה הָיוּ בְּעֹכְרֵי יִשְׂרָאֵל וְחָטְאוּ רִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרֵיהֶם טָעוּ גַּם יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן לִכְבוֹד כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי לִכְתֹּב בְּדֶרֶךְ קְצָרָה עִקַּר הַמּוּבָן מִן רֹב דִּבְרֵי הַמְפָרְשִׁים, וְשָׁם אִתָּנוּ גַּם דְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹסַפְתִּי מִשֶּׁלִּי לְיַשֵּׁב דִּקְדּוּק הַלָּשׁוֹן, וְלֹא אָשִׂית לִבִּי אֶל קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת הַנּוֹפְלִים בְּעִנְיַן סִפּוּר זֶה, כִּי אֵין דַּעְתִּי כִּי אִם לְבָאֵר תֹּכֶן הָעִנְיָן לְפַרְסֵם טָהֳרַת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בֵּאוּרוֹ:

2 וַיַּרְא הָעָם. זֶה הָעֵרֶב רַב, כִּי בְּכָל מָקוֹם נֶאֱמַר לְשׁוֹן ״הָעָם״ עַל הַפְּחוּתִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ עַל פָּסוּק ״וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים״ במדבר יא:א. ״כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה״, יַעַן כִּי הָיָה יָדוּעַ לָהֶם שֶׁלֹּא עָלוּ מִמִּצְרַיִם עַל פִּי ה׳ אֶלָּא מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ הֶעֱלָם וְאֶת פִּי ה׳ לֹא שָׁאַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״ שמות לב:ז, וְלֹא עַמִּי. וּלְעֻמַּת זֶה אָמַר מֹשֶׁה: אִם כֵּן הוּא, לָמָּה יֶחֱרֶה ה׳ בְּעַמֶּךָ שמות לב:יא, וְלֹא בְּעַמִּי. וְחָשְׁשׁוּ הָעֵרֶב רַב שֶׁאִם לֹא יָבֹא מֹשֶׁה שָׁמָּה יְצַוֶּה ה׳ לְגָרְשָׁם מִתּוֹךְ הָעֵדָה פֶּן יַחֲטִיאוּם בְּגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, כִּי ״קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת״ יבמות מז:. וּמַה שֶּׁלֹּא גֵרֵשׁ אוֹתָם עַד הֵנָּה חָשְׁבוּ שֶׁלִּכְבוֹד מֹשֶׁה הָיָה. עַל כֵּן חָשְׁבוּ תַּחְבּוּלָה לְבַקֵּשׁ מַנְהִיג אַחֵר בִּמְקוֹם מֹשֶׁה, כִּי ״זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ״ שמות לב:א. רוֹצֶה לוֹמַר: לֹא יָדַעְנוּ בַּמֶּה כֹּחוֹ גָּדוֹל, כִּי וַדַּאי הָיָה לוֹ תְּמוּנַת אֵיזֶה כּוֹכָב אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ הָיָה מַנְהִיג וְעוֹשֶׂה נִסִּים, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה מִן הַתְּמוּנוֹת, כִּי לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ מִן הַצִּיּוּר. וְאַתָּה אָחִיו יוֹדֵעַ בְּלִי סָפֵק מֶה הָיָה הַכְּלִי הַהוּא, עַל כֵּן אָנוּ רוֹצִים שֶׁתַּעֲשֶׂה לָּנוּ אֵיזוֹ דְּמוּת שֶׁיִּהְיֶה אֶמְצָעִי בֵּינֵינוּ לְבֵין הַכּוֹכָבִים. וְהַשָּׂטָן הִטְעָה אוֹתָם, כִּי הֶרְאָה לָהֶם דְּמוּת מִטָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ, לוֹמַר שֶׁהוּא הָיָה כְּמוֹ אֶמְצָעִי בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ. עַל כֵּן רָצוּ הֵמָּה בְּאֵיזֶה אֶמְצָעִי אַחֵר. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ סנהדרין סג. שֶׁאִוּוּ לֵאלֹהוֹת הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁלֹּא יָדְעוּ בְּאֵיזוֹ צוּרָה יִבְחֲרוּ.

1 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם. כִּי אָמַר אוּלַי יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם קַמְצָנִים אוֹ נָשִׁים הַמַּקְפִּידִים עַל תַּכְשִׁיטֵיהֶם וְיִמְנְעוּ אֶת בַּעֲלֵיהֶן מִלִּתֵּן, וְהֵמָּה כִּחֲשׁוּ לְאַהֲרֹן וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ כִּי לְקָחוּם מִן הַנָּשִׁים, וַיָּצַר אוֹתוֹ בַּחֶרֶט וְהִשְׁלִיכוֹ לָאֵשׁ לְהַתִּיכוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּךְ אָמַר אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה ״וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה״ שמות לב:כד. וּבְלִי סָפֵק שֶׁהִגִּיד לוֹ הָאֱמֶת וְאָמַר לָהֶם אַהֲרֹן שֶׁאַחַר הַהַתָּכָה יַעֲשֶׂה לָהֶם צוּרָה, וְהָיָה דַּעְתּוֹ שֶׁלְּהוֹצִיא כְּלִי לְמַעֲשֵׂהוּ צָרִיךְ הַצּוֹרֵף לְהִתְעַסֵּק בּוֹ לְפָחוֹת יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, וְחָשַׁב שֶׁבְּתוֹךְ כָּךְ יָבֹא מֹשֶׁה. וְהָעֵרֶב רַב עָשׂוּ עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת שֶׁיָּצָא הָעֵגֶל הַזֶּה מֵעַצְמוֹ וְלֹא עָשָׂהוּ אַהֲרֹן. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה״ שמות לב:ד, לְפִי שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּהַתָּכַת הַזָּהָב מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשָׂהוּ, וְהָרְאָיָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ״ שמות לב:כ וְלֹא נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר עָשָׂה״.

1 וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. מִכָּאן רְאָיָה שֶׁהָעֵרֶב רַב אָמְרוּ כֵן אֶל יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵיךְ יֹאמַר יִשְׂרָאֵל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״, וְכִי הוּא אֵינוֹ יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהָעֵרֶב רַב אָמְרוּ כֵן לְיִשְׂרָאֵל. וּמַה שֶּׁרָצוּ לְהַטְעוֹתָם בְּצוּרַת שׁוֹר דַּוְקָא, כְּבָר אָמַרְנוּ לְפִי שֶׁרָאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל אוֹהֲבֵי כֶּסֶף וְזָהָב, וְיָדְעוּ זֶה מִבִּזַּת מִצְרַיִם וּמִבִּזַּת הַיָּם, עַל כֵּן אָמְרוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִבְחֲרוּ בְּצוּרָה זוֹ, כִּי מִמֶּנָּה תּוֹצְאוֹת הַזָּהָב כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה. וּבָזֶה מְתוֹרָץ מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן ״אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ שמות לב, ד, וּמֹשֶׁה אָמַר ״לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ שמות לב, יא. לְפִי שֶׁ״הֶעֱלוּךָ״ מְשַׁמֵּשׁ גַּם לְשׁוֹן מַעֲלָה וּגְדֻלָּה, כִּי אָמְרוּ שֶׁכָּל מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲשִׁירִים בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, הַכֹּל הָיָה מִשֶּׁל מִצְרַיִם, וּמִשֶּׁלָּהֶם עָשׂוּ אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה. וְאָמְרוּ הָעֵרֶב רַב כִּי בְּכֹחוֹ שֶׁל מַזַּל שׁוֹר עֲשִׂיתֶם כָּל הַחַיִל הַזֶּה, שֶׁעֲלִיתֶם בְּמַעֲלָה מִן הָרְכוּשׁ שֶׁל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה ״רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״ שמות לב, ז – הַיְינוּ הָעֵרֶב רַב – נִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁלְּכָךְ אָמַר ״אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ שמות לב, ז, כִּי עַל יְדֵי הֲלִיכָה זוֹ נִתְעַלּוּ בְּמַעֲלָה עַל שְׁאָר הַמִּצְרִים. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה זֶה עֲלִיָּה, לְכָךְ אָמַר מֹשֶׁה ״לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״. וְעוֹד, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם כִּתְפוּסִים בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שַׁיָּךְ אֶצְלָם לְשׁוֹן יְצִיאָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעֵרֶב רַב.

2 וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁטָּעוּת זֶה בָּא לָהֶם, לְפִי שֶׁלֹּא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לָצֵאת מִמִּצְרַיִם כִּי אִם כְּשֶׁיֵּלֵךְ עִמָּהֶם אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף מִצַּד הַשְּׁבוּעָה, וְלָקַח מֹשֶׁה טַס וְחָקַק עָלָיו ״עֲלֵה שׁוֹר, עֲלֵה שׁוֹר״ וּזְרָקוֹ בַּנִּילוּס. וְעַל כֵּן חָשְׁבוּ הָעֵרֶב רַב שֶׁעֲלִיָּתָם מִמִּצְרַיִם הָיְתָה תְּלוּיָה בְּיוֹסֵף בְּכוֹר שׁוֹר, וְנִקְרָא ״בְּכוֹר שׁוֹר״ כִּי כָל כֹּחוֹ הָיָה נִמְשָׁךְ מִמַּזַּל שׁוֹר. וְחָשְׁבוּ שֶׁלְּכָךְ לָקַח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, לְפִי שֶׁהֶעֱלָם מִמִּצְרַיִם בְּכֹחוֹ שֶׁל מַזַּל שׁוֹר בְּצֵרוּף כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְזֶהוּ ״אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ״ לְשׁוֹן רַבִּים.

1 וַיַּרְא אַהֲרֹן. כִּי הִצְלִיחַ מַעֲשֵׂה שָׂטָן, חָשַׁב לִדְחוֹתָם בְּבִנְיַן מִזְבֵּחַ, כִּי אָמַר שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לִזְבֹּחַ לוֹ בְּלֹא מִזְבֵּחַ. ״וַיִּקְרָא חַג לַה׳ מָחָר״ – לֹא לָעֵגֶל כִּי אִם לַה׳, כִּי חָשַׁב שֶׁמָּחָר וַדַּאי יָבֹא מֹשֶׁה, וְהַשָּׂטָן זֵרְזָם שֶׁהִשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וְלֹא הִמְתִּינוּ כַּמָּה שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם. ״וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק״, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תנחומא כי תשא כ רֶמֶז לְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְלִי נִרְאֶה, מִדְּקָאָמַר ״לְצַחֵק״ וְלֹא אָמַר ״וַיְצַחֲקוּ״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם צְחוֹק שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מַמָּשׁ, אֶלָּא לְפִי שֶׁעָבְרוּ עַל ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ עָבְרוּ עַל ״לֹא תִרְצָח״ וְ״לֹא תִנְאָף״, כִּי הָיוּ הַדִּבְּרוֹת חָמֵשׁ מוּל חָמֵשׁ: ״לֹא תִרְצָח״ כְּנֶגֶד ״אָנֹכִי״, וְ״לֹא תִנְאָף״ כְּנֶגֶד ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״. לְכָךְ נֶאֱמַר ״לְצַחֵק״, שֶׁעָבְרוּ עַל ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ הַמְּבִיאִין גַּם לִידֵי צְחוֹק שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, כִּי מַאן דְּעָבֵיד הָא נָפֵיל בְּהָא.

1 וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד. מִצַּד כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן, וְעוֹד שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״רֵד מִן הָהָר״, לָמְדוּ רז״ל ברכות לב לְפָרֵשׁ ״רֵד מִגְּדוּלָּתְךָ״ וְהוּא דֶּרֶךְ קְנָס עַל שֶׁקִּבֵּל הָעֵרֶב רַב. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״ וְגוֹ׳, ״סָרוּ מַהֵר״ וְלֹא הִמְתִּינוּ, וַאֲפִלּוּ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם לֹא יוּקַם בֶּאֱמוּנָתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֶחֱטִיאוּ גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל ״וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה״, כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל אָמַר זֶה, וּלְפִי שֶׁקִּלְקְלוּ קְרָאָם ״הָעָם״. וְאָמַר בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים רָאִיתִי קְשֵׁה עָרְפָּם, כִּי גַּם בְּמִצְרַיִם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים כִּדְאִיתָא בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל כ, וְעַתָּה נִתְמַלָּא סְאָתָם, לְפִיכָךְ ״הַנִּיחָה לִּי״ שֶׁלֹּא אֲטַפֵּל עִמָּהֶם בְּעַצְמִי עוֹד, לְכָךְ אָמַר ״לִי״. ״וְיִחַר אַפִּי בָהֶם״, כִּי אֲשַׁלֵּחַ בָּהֶם מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים אַף וְחֵמָה. ״וַאֲכַלֵּם״, כִּי הַשָּׁלִיחַ אֵינוֹ רַחֲמָן וְלֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעָם כְּלָל.

1 וַיְחַל מֹשֶׁה. יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי וַיְחַל הִיא מִלְּשׁוֹן וַתִּתְחַלְחַל, שֶׁאֲחָזוֹ חִיל וְרֶתֶת אֶת פְּנֵי ה׳, הַיְינוּ לְשׁוֹן כַּעַס, כִּי רָאָה גֹּדֶל כַּעְסוֹ שֶׁל ה׳ וְנִבְהַל מִפַּחַד ה׳, וְאָמַר לָמָה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ, כִּי אִלּוּ אָמַרְתָּ לְיַסְּרָם בְּעַצְמְךָ כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ הֶחֱרַשְׁתִּי, אֲבָל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִשְׁלֹחַ בָּהֶם מַלְאָךְ אַכְזָרִי אַף וְחֵמָה, לָמָּה תַּעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ, כִּי יֵשׁ לִי טְעָנוֹת עַל זֶה. הָאַחַת הִיא, בְּעַמֶּךָ. כִּי אַתָּה אָמַרְתָּ לִי ״כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״, וְהַיְינוּ הָעֵרֶב רַב, וְאִם כֵּן לָמָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ דְּהַיְינוּ יִשְׂרָאֵל. טַעֲנָה שְׁנִיָּה הִיא, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אֶרֶץ מְלֵאָה גִּלּוּלִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין לְהִתְפַּלֵּא עֲלֵיהֶם כָּל כָּךְ אִם נִתְפַּתּוּ אַחֲרֵי הַהֶרְגֵּל. טַעֲנָה שְׁלִישִׁית הִיא, בְּכֹחַ גָּדוֹל, כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין, כִּי כְּפִי שׁוּרַת הַדִּין הָיָה מִן הָרָאוּי לְכַלּוֹתָם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל כ יג וָאֹמַר לְכַלּוֹתָם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם, וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי וְגוֹ׳, וְאַחַר שֶׁהוֹצֵאתָם בְּכֹחַ גָּדוֹל כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין, אִם כֵּן כְּבָר הֵם מֻחְזָקִים אֶצְלְךָ בְּעוֹבְדֵי אֱלִילִים, וּמַה נִּתְחַדֵּשׁ עַתָּה. טַעֲנָה רְבִיעִית הִיא, וּבְיָד חֲזָקָה, לְפִי שֶׁיָּדוּעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ רוֹצִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שמות יד יב ״הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם״. וּכְתִיב שמות יג יח ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי רַק חֵלֶק חֲמִישִׁי עָלָה, וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה, לְפִי שֶׁלֹּא רָצוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם. וַאֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁיָּצְאוּ הוֹצֵאתָם בְּיָד חֲזָקָה בְּעַל כׇּרְחָם, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שמות יג ט ״כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִיאֲךָ ה׳״. וּלְפִי שֶׁאַתָּה הוֹצֵאתָם מִשָּׁם, רָאוּי לְךָ לָחוּס עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בְּרָעָה הוֹצִיאָם, מֵאַחַר שֶׁיָּצְאוּ עַל פִּיךָ.

2 וְאַחַר שֶׁהֵלִיץ בְּעַד יִשְׂרָאֵל, הִתְחִיל לְהָלִיץ גַּם בְּעַד הָעֵרֶב רַב וְאָמַר, ״לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אוֹתָם בֶּהָרִים״, כִּי זֶה אֵינוֹ שַׁיָּךְ כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל כְּלָל, וְלָמָּה תֵּצֵא כָּזֹאת מִתַּחַת יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא כְּלַפֵּי הָעֵרֶב רַב אָמַר כֵּן, לְפִי שֶׁכְּבָר עָשָׂה ה׳ שְׁפָטִים בְּמִצְרַיִם, אַךְ לֹא הָיוּ גְּלוּיִין לְכָל הָעוֹלָם, וְעַל כֵּן הוֹצִיא אֶת הָעֵרֶב רַב כְּדֵי לַהֲרֹג אוֹתָם בְּהָרִים גְּבוֹהִים הַנִּרְאִים לְעֵין כֹּל, כִּי תִּהְיֶה הַנְּקָמָה מֵהֶם גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת. וְ״לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר״ לְדוֹרוֹת, שֶׁכָּךְ עוֹשִׂים לַגֵּרִים הַבָּאִים לַחֲסוֹת בְּצֵל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְיִמָּשֵׁךְ מִזֶּה חִלּוּל הַשֵּׁם. וְאָמַר, ״שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ״ וְגוֹ׳, וְלִצְדָדִין קָתָנֵי: כְּנֶגֶד הָעֵרֶב רַב בִּקֵּשׁ ״שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ״ שֶׁלֹּא יְיַסְּרֵם עַל יְדֵי מַלְאָךְ אַכְזָרִי אַף וְחֵמָה, וּכְנֶגֶד יִשְׂרָאֵל הוֹסִיף וְאָמַר ״וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ״, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לָהֶם רָעָה כְּלָל אַחַר שֶׁהֵמָּה לֹא הָיוּ סִבָּה אֶל הַחֵטְא. ״זְכֹר לְאַבְרָהָם״ וְגוֹ׳, אַתָּה אוֹמֵר ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, הַיּוֹם אוֹ לְמָחָר אוּלַי יֶחֶטְאוּ בָּנַי וְתַעֲשֶׂה בָהֶם כְּלָיָה, קַל וָחֹמֶר מִן הָאָבוֹת שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וְעוֹד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת וְכָל זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל, קַל וָחֹמֶר לְבָנַי שֶׁאֵין כָּאן שְׁבוּעָה כִּי אִם דִּבּוּר בְּעָלְמָא, וְאֵין כָּאן כִּי אִם כִּסֵּא שֶׁל רֶגֶל אֶחָד. מִיָּד ״וַיִּנָּחֶם ה׳ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ״, הַיְינוּ מַה שֶּׁדִּבֵּר לַעֲשׂוֹת לְכַלּוֹתָם לְגַמְרֵי, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם חָשַׁב לְיַסְּרָם בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת חַטָּאתָם״, לְהִפָּרַע מֵהֶם מְעַט מְעָט.

1 וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְגוֹ׳. כָּל פָּסוּק זֶה אֵין כָּאן מְקוֹמוֹ כִּי אִם לְמַעְלָה בַּפָּסוּק ״וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ וְגוֹ׳ לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים״, וְשָׁם הָיָה לוֹ לְהַזְכִּיר מַהוּת הַלּוּחוֹת. וְנִרְאֶה לִי לוֹמַר שֶׁכָּל פָּסוּק זֶה הוּא לְהוֹדִיעַ שֶׁהָיוּ הָאוֹתִיּוֹת חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת, כִּי רָצָה בָּזֶה לִתֵּן טַעַם לָמָּה שָׁבַר מֹשֶׁה הַלּוּחוֹת. אֶלָּא לְפִי שֶׁהַלּוּחוֹת הָיוּ מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שמות רבה מא ז חָרוּת, חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְרַבָּנָן אָמְרֵי חֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִים. וְלָמְדוּ כָּל זֶה מִדִּכְתִיב ״חָרוּת עַל הַלֻּחֹת״ וְלֹא נֶאֱמַר ״חָקוּק״ אוֹ ״כָּתוּב״, אֶלָּא הָיָה מַמָּשׁוּת בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ פָּרָשַׁת יִתְרוֹ עַל פָּסוּק ״וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת״, שֶׁכָּל דִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְגַּשֵּׁם וְהָיָה בּוֹ מַמָּשׁוּת עַד שֶׁיָּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ, וְנֶחְרְתוּ אוֹתָן דִּבְּרוֹת עַל הַלּוּחוֹת. ״בַּלֻּחֹת״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״עַל הַלֻּחֹת״, שֶׁנִּקְבְּעוּ עֲלֵיהֶם מִלְּמַעְלָה. לְכָךְ דָּרְשׁוּ ״חָרוּת״ לְשׁוֹן חֵרוּת, לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ בְּנֵי חוֹרִין וְלֹא נִשְׁתַּעְבְּדוּ אֶל הַלּוּחוֹת כְּלָל וְלֹא נִתְבַּטְּלוּ בְּבִטּוּל הַלּוּחוֹת, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִירַת הַלּוּחוֹת הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת, אִם כֵּן וַדַּאי אֵינָן מְשֻׁעְבָּדִים אֶל חֹמֶר הָאֶבֶן. כָּךְ כָּל לוֹמְדֵי תוֹרָה יִהְיוּ גַּם כֵּן בְּנֵי חוֹרִין מִן הַמַּלְכֻיּוֹת וְיִסּוּרִין וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּלְכָךְ נֶאֱמַר שמות לד א ״וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים״, ״כַּדְּבָרִים״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״אֶת הַדְּבָרִים״, לוֹמַר לְךָ שֶׁאוֹתָן אוֹתִיּוֹת שֶׁפָּרְחוּ מִן לוּחוֹת רִאשׁוֹנִים יוּקְבְּעוּ כָּאן. וְאַחַר שֶׁדָּבָר זֶה מוֹרֶה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַלּוּחוֹת קַיָּמִים יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית כְּרוּתָה שֶׁיִּהְיוּ חוֹרִין מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְעַכְשָׁיו שֶׁחָטְאוּ אֵינָן רְאוּיִים לְכָל הַיִּעוּדִים הַלָּלוּ, עַל כֵּן שִׁבְּרָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים פב ו ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם״ שֶׁתִּהְיוּ קַיָּמִים כִּבְנֵי אֱלֹהִים, חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם ״אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן״, כִּי לֹא תִּהְיוּ עוֹד חוֹרִין מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת.

2 וּמַה שֶּׁלֹּא שִׁבֵּר מֹשֶׁה הַלּוּחֹת תֵּכֶף כְּשֶׁהִגִּיד לוֹ הקב״ה אֵיךְ שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל, לְפִי שֶׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט לב שצג שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהָיוּ הָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת הָיוּ אֲבָנִים כְּבֵדִים וְנָפְלוּ מִיָּדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּלְפִי זֶה נוּכַל לוֹמַר שֶׁהָיוּ הָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת תַּחַת הָהָר כְּשֶׁרָאוּ הָעֵגֶל, וְאָז הִרְגִּישׁ מֹשֶׁה כִּי נִסְתַּלְּקָה מֵהֶם הַקְּדֻשָּׁה, עַל כֵּן שִׁבְּרָם תַּחַת הָהָר דַּוְקָא.

3 וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלְּכָךְ שִׁבְּרָם, לְפִי שֶׁהָיוּ כְּמוֹ שְׁטַר חוֹב עַל יִשְׂרָאֵל, וּשְׁטַר חוֹב שֶׁנִּקְרַע אֵין לַתּוֹבֵעַ בַּמֶּה לְתָבְעָם, כָּךְ לוּחוֹת אֵלּוּ הָיוּ עֵדוּת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה.

4 וְיֵש אוֹמְרִים שֶׁשִּׁבְּרָם, כְּדֵי לְהִצְטָרֵף גַּם אֶת עַצְמוֹ עִמָּהֶם בַּחֵטְא, וְיִשְׂרָאֵל גָּרְמוּ שֶׁפָּרְחוּ הָאוֹתִיּוֹת וּמֹשֶׁה שִׁבֵּר הַלּוּחוֹת, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר אֲכַלֶּה אוֹתָם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּוּוּ בַּחֵטְא. וְעַל זֶה אָמַר מֹשֶׁה ״וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם״, רוֹצֶה לוֹמַר וְעַתָּה נִתְחַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁגַּם אֲנִי חוֹטֵא כְּמוֹתָם, וְאִם כֵּן אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם מוּטָב, וְאִם לָאו אֲזַי גַּם לִי לֹא תִשָּׂא, וְאִם כֵּן ״מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ״.

1 וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. לְפִי שֶׁאָמְרוּ רז״ל יומא פו מְפַרְסְמִים אֶת הַחֲנֵפִים מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בּוֹחֵן כָּל נִסְתָּרוֹת וּמַעֲנִישׁ הַחוֹטֵא עַל כָּל נֶעְלָם, וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻחְזָק לְצַדִּיק בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת יִקְרְאוּ תִּגָּר עַל מִדַּת הַדִּין, עַל כֵּן מִצְוָה לְפַרְסֵם עַל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם לְגַלּוֹת רָעָתָם בַּקָּהָל. וּמִטַּעַם זֶה הוֹצִיא אַהֲרֹן מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה לַחוּץ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְרָע הוּא״, רוֹצֶה לוֹמַר אַתָּה יָדַעְתָּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ כִּי בְרָע הֵמָּה חוֹשְׁבִים תָּמִיד, עַל כֵּן אָמַרְתִּי כִּי טוֹב לְגַלּוֹת עַל הַחוֹטְאִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם לְפַרְסֵם קְלוֹנָם בָּרַבִּים. וְזֶהוּ דַּעַת הַמִּדְרָשׁ הָאוֹמֵר שֶׁלָּקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי פָרֻעַ הוּא״, וּכְתִיב בַּמְּצֹרָע ויקרא יג מה ״רֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ״, כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט ובתנחומא מצורע ד כִּי הַצָּרַעַת גַּם כֵּן עִנְיָנוֹ לְהוֹצִיא לָאוֹר הָרָעָה הַפְּנִימִית אֲשֶׁר בִּלְבַב הַחוֹטֵא, כִּי מִטַּעַם זֶה נִקְרָא מְצֹרָע נוֹטָרִיקוֹן מוֹצִיא רָע, כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת מְצֹרָע יד תקנו בַּמַּעֲשֵׂה שֶׁל הָרוֹכֵל. אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁם מַסִּיק הַמּוֹצִיא רָע עַל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא מוֹצִיא לָאוֹר כָּל רָע פְּנִימִי. וּלְכָךְ רָמַז כָּאן הַצָּרַעַת בְּמִלַּת פָּרֻעַ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מְגֻלֶּה, כָּךְ הַצָּרַעַת מְגַלָּה עַל הַחוֹטְאִים. וּבְשִׁיר הַשִּׁירִים א יב כְּתִיב ״נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ״, וּפֵרֵשׁ הַתַּרְגּוּם עַל זֶה ״וְנָחֵית עֲלֵיהוֹן מַכְתַּשׁ סְגִירָא״, כִּי הַפָּסוּק מְדַבֵּר בְּמַה שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם וְהֻבְאַשׁ רֵיחָם בְּעֵינֵי כָּל הָאֻמּוֹת הַקָּמִים עֲלֵיהֶם, וְזֶהוּ ״נָתַן רֵיחוֹ״, הַיְינוּ לַאֲחֵרִים נָתַן הָרֵיחַ אֲשֶׁר הָיָה נִסְתָּר בְּקִרְבּוֹ, וְכַאֲשֶׁר נִתְגַּלָּה אָז הָיוּ לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם, שֶׁמָּצְאוּ לָהֶם מָקוֹם לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. וּמִכְּלַל זֶה אַתָּה לָמֵד שֶׁדָּבָר זֶה אֵינוֹ בְּנִמְצָא בָּאֻמּוֹת.

2 וְזֶה מְבֹאָר עַל דֶּרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ בְּרַבָּתִי פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב פח א ״מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי״ תהלים לט ט רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, לֹא הָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם רְאוּיִין לִהְיוֹת בָּהֶם דּוֹוִים וּסְקוּפִים אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם אוּמָּה שֶׁל דּוֹוִים וּסְקוּפִים אַתֶּם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב ״חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי״. וְר׳ שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, לֹא הָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם רְאוּיִין לִהְיוֹת בָּהֶם בַּעֲלֵי חֲטָטִין, וְלָמָּה יֵשׁ בָּהֶם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים, לֹא אוּמָּה שֶׁל מְצֹרָעִים אַתֶּם, הֱוֵי אוֹמֵר ״חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי״. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאי קָמִיפַּלְגֵי, וּמַה בֵּין דּוֹוִים לִמְצֹרָעִים. וְנִרְאֶה לִי כִּדְמַסִּיק בַּמִּדְרָשׁ: חָטְאוּ בְּ״זֶה״, ״כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ״, וְלָקוּ בְּ״זֶה״, שֶׁנֶּאֱמַר איכה ה יז ״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ״, וְנִתְרַצּוּ בְּ״זֶה״, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לה ה-ו ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳, קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה׳״. חָטְאוּ בְּ״אֵלֶּה״, ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״, וְלָקוּ בְּ״אֵלֶּה״, שֶׁנֶּאֱמַר איכה ה יז ״עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״, וְנִתְרַצּוּ בְּ״אֵלֶּה״, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לח כא ״אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן״. הִנְּךָ רוֹאֶה מִמִּדְרָשׁ זֶה שֶׁהָיוּ כָּאן שְׁנֵי מִינֵי חֵטְא: הָאַחַת הוּא מַה שֶּׁחָטְאוּ לְהקב״ה וְאָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״, וְעַל זֶה נִלְקוּ בְּצָרַעַת הַמּוֹצִיא לָאוֹר כָּל הַמַּחֲשָׁבָה רָעָה. וּכְבָר חָטְאוּ בְּמַחֲשָׁבָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְרָע הוּא״ כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה, וְהַצָּרַעַת הָיָה מוֹצִיא רָעָתָם לַחוּץ לְפַרְסֵם עֲלֵיהֶם. וּלְפִי שֶׁדִּין כָּל מְצֹרָע לִהְיוֹת מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, וְכָאן הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מְצֹרָעִים וְאֵיךְ יֵצְאוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד״, כְּאִלּוּ שָׁם מַחֲנֵה שְׁכִינָה וְהֵם מְרֻחָקִים מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״, לְפִי שֶׁלְּשׁוֹן ״זֶה״ מוֹרָה עַל הַדָּבָר שֶׁהָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו וּמַרְאֶה עָלָיו בְּאֶצְבַּע לֵאמֹר כִּי זֶה הוּא, וּלְשׁוֹן ״אֵלֶּה״ מוֹרָה עַל דָּבָר שֶׁהוּא מַשִּׂיג בִּרְאִיָּה לְבָבִית אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה בְּעֵינָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר חָטְאוּ בְּ״אֵלֶּה״ עַל הַחֵטְא שֶׁחָטְאוּ בֵּאלֹהִים, כִּי לֹא יִרְאֶנּוּ הָאָדָם וָחָי, וְחָטְאוּ בְּ״זֶה״ נֶאֱמַר עַל מַה שֶּׁחָטְאוּ בְּמֹשֶׁה וְעָשׂוּ כְּנֶגֶד חוּשׁ הָרְאוּת, כִּי בְּעֵינֵיהֶם רָאוּ יֹשֶׁר דַּרְכּוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן הִרְהֲרוּ אַחֲרָיו. וּלְפִי הַנָּחָה זוֹ קָשֶׁה מַהוּ שֶׁאָמַר ״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״, אִיפְּכָא הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר.

3 וּבֵאוּר הַדָּבָר הוּא, שֶׁלְּעוֹלָם לָקוּ בַּדָּבָר שֶׁהָיָה סִבָּה אֶל הָעֲבֵרָה, כִּי בְּמָה שֶׁחָטְאוּ בֵּאלֹהִים נִמְשַׁךְ הֶעָוֹן מִן הָעַיִן אֶל הַלֵּב, כִּי הָעַיִן רוֹאָה וְאַחַר כָּךְ הַלֵּב חוֹמֵד. וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁבַּעֲבוּר רוֹב זָהָב שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם ה׳ בָּחֲרוּ בְּצוּרַת שׁוֹר, כִּי מִשָּׁם מוֹצָא הַזָּהָב, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּפָסוּק שמות ל לג ״זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים״ וְגוֹ׳. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ״עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״, כִּי הָעַיִן גָּרַם לָהֶם עָוֹן זֶה. אָמְנָם בְּמָה שֶׁחָטְאוּ בְּמֹשֶׁה הָיָה נִמְשַׁךְ הֶעָוֹן מִן הַלֵּב אֶל הָעַיִן, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ מְהַרְהֲרִים בְּלִבָּם תָּמִיד וּמִתְקַנְּאִים בְּמַעֲלָתוֹ וְחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ, עַל כֵּן נַעֲשׂוּ עִוְרִים גַּם בְּחוּשׁ הָרְאוּת וְכִחֲשׁוּ בִּדְבָרִים שֶׁרָאוּ בְּעֵינֵיהֶם, כִּי זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת שֶׁעַל יָדֶיהָ נַעֲשׂוּ עִוְרִים לַעֲשׂוֹת בְּהֵפֶךְ מִמָּה שֶׁיָּעִיד עָלָיו הַחוּשׁ. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ״, כִּי הַלֵּב הָיָה סִבָּה לָהֶם שֶׁעָשׂוּ כְּנֶגֶד הַדָּבָר הַמּוֹרֶה עָלָיו חוּשׁ הָרְאוּת, הָרָמוּז בְּ״זֶה״. וּמִכָּאן רָאוּ לוֹמַר שֶׁכָּל דְּוָיִים וְסִקּוּפִים הַבָּאִים עַל יִשְׂרָאֵל הַכֹּל הוּא בַּעֲוֹן מַה שֶׁמְּטִיחִין דְּבָרִים כְּנֶגֶד מַנְהִיגֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר. וְהַצָּרַעַת בָּא עַל עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, הַנִּמְשָׁךְ מֵחֶמְדַּת הַמָּמוֹן. וְחֶשְׁכַּת הָעַיִן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, לְפִי שֶׁעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה, עַל כֵּן יִלְקוּ בָּעַיִן. וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ נוּכַל לוֹמַר שֶׁחֶשְׁכַּת הָעַיִן הַיְינוּ הַצָּרַעַת הַמַּחֲשִׁיךְ עֵין הָאָדָם, כַּנּוֹדָע מִטִּבְעִיּוֹת. וּשְׁנֵי תְּכוּנוֹת רָעוֹת אֵלּוּ אֵינָן מְצוּיִין כָּל כָּךְ בָּאֻמּוֹת, כִּדְמַסִּיק בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְּרִין לט: כְּתִיב יחזקאל יא יב ״וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם עֲשִׂיתֶם״, וּכְתִיב ״וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם לֹא עֲשִׂיתֶם״ שם ה ז. הָא כֵּיצַד? כַּמְקֻלְקָלִים שֶׁבָּהֶם עֲשִׂיתֶם, כַּמְתֻקָּנִים שֶׁבָּהֶם לֹא עֲשִׂיתֶם. כִּי מָצִינוּ שֶׁהֵם מְתֻקָּנִים בִּשְׁנֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ, הֵן בְּעִנְיַן הָאֱלָהוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ירמיה ב יא ״הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל״, הֵן בְּעִנְיַן הַמַּנְהִיגִים, שֶׁאֵינָן בּוֹעֲטִים בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה שֶׁשָּׁמְעוּ אֲפִלּוּ לִנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל.

4 עַל כֵּן אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, לֹא הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם רְאוּיִין לִהְיוֹת בָּהֶם דֹּוִים וּסְקוּפִים, וְהַיְינוּ כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה הַבָּאָה אֶל הַבּוֹעֲטִים בְּמַנְהִיגֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ״. וְדַעְתּוֹ שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ״כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם״, הַיְינוּ עַל מָה שֶׁהָאֻמּוֹת מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מָה שֶׁהֵמָּה עוֹשִׂים אֶל מַנְהִיגֵיהֶם.

5 וְר׳ שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹמֵר, לֹא הָיוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם רְאוּיִין לִהְיוֹת בָּהֶם בַּעֲלֵי חֲטָטִים, וְהוּא מִין מִן מִינֵי הַצָּרַעַת הַפּוֹרְחוֹת בַּגּוּף אֲשֶׁר פָּרְחָה בּוֹ הַמִּינוּת וְהַכְּפִירָה בָּאֱלֹהוּת, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל ״לֹא אֻמָּה שֶׁל מְצֹרָעִים אַתֶּם״. וְהוּא סוֹבֵר שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ״כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם״, הַיְינוּ שֶׁיְּחָרֵף צָר אֶת יִשְׂרָאֵל עַל דְּבַר הַנֶּגַע וְהַצָּרַעַת אֲשֶׁר פָּרְחָה בָהֶם עַל אֲשֶׁר אָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ בַּעֲבוּר רֹב זָהָב שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם ה׳, וְדַעְתּוֹ שֶׁעַל זֶה אָמַר דָּוִד ״מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי, חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי״, כִּי יְחָרֵף אוֹיֵב הַצָּר לֵאמֹר שֶׁאֲנִי נָבָל הַמְנַבֵּל צוּר יְשׁוּעָתוֹ בַּעֲבוּר חֶמְדַּת הַזָּהָב וְהָעֹשֶׁר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ירמיה יז יא ״וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל״, כִּי כָל אוֹהֵב כֶּסֶף הוּא אִישׁ כִּילַי כְּנָבָל הַכַּרְמְלִי אֲשֶׁר נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה לב ה ״לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב״, מִכְּלַל שֶׁהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים. וְיִתְבָּאֵר זֶה עוֹד בְּעֶזְרַת ה׳ בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ עַל פָּסוּק ״עַם נָבָל וְלֹא חָכָם״. וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ וְאָמַר ״חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי״. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַף אִם יְחָרְפֵנִי הָאוֹיֵב וְאִם לַדִּין יֵשׁ לִי תְּשׁוּבָה וְהִתְנַצְּלוּת, מִכָּל מָקוֹם ״נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי״, אֵינִי רַשַּׁאי לְדַבֵּר הִתְנַצְּלוּתִי, ״כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ״, אַתָּה גָּרַמְתָּ לְיִשְׂרָאֵל בַּעֲבוּר רֹב כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם, וְהִתְנַצְּלוּת זֶה אֵין לְדַבֵּר בִּפְנֵי הַגּוֹי. לְפִיכָךְ ״הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ״, זֶה נֶגַע הַצָּרַעַת אֲשֶׁר פָּרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל, ״מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי״. מִתִּגְרַת הוּא לְשׁוֹן שֶׁפַע וּנְזִילָה, וְרוֹצֶה לוֹמַר לְפִי שֶׁמִּיָּדְךָ יָגַר לִי רֹב שֶׁפַע כֶּסֶף וְזָהָב, עַל כֵּן ״אֲנִי כָלִיתִי״. וְהוֹסִיף מִלַּת ״אֲנִי כָלִיתִי״ לוֹמַר שֶׁאֵין רַע יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה וְהָאֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה, רַק אֲנִי כָלִיתִי וְקִלְקַלְתִּי מַעֲשַׂי בַּעֲבוּר רֹב שֶׁפַע כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר הוּשְׁפַּע לִי. ״בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ״, בְּתוֹכָחוֹת הוּא לְשׁוֹן וִכּוּחַ, וְרוֹצֶה לוֹמַר בַּעֲבוּר הַוִּכּוּחַ שֶׁיֵּשׁ לָאוֹיֵב עִמִּי וּמוֹנֶה עָלַי לֵאמֹר ״אֻמָּה שֶׁל מְצֹרָעִים אַתֶּם״, עַל כֵּן ״יִסַּרְתָּ אִישׁ״, גַּם הָאוּמּוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ ״בְּנֵי אִישׁ״, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תהלים מט ג ״גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ילק״ש תהלים מט תשנז ״בְּנֵי אָדָם״ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ״בְּנֵי אִישׁ״ אֵלּוּ בְּנֵי נֹחַ. ״וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ״, עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ גַּם בָּהֶם בַּעֲלֵי חֲטָטִים, וְאָז לֹא יִתְלוּ בַּעֲוֹן יִשְׂרָאֵל אֶלָּא יֹאמְרוּ ״אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶּלָה״, כִּי מִקְרֶה אֶחָד לַכֹּל. וּלְדַעַת הָאוֹמֵר ״לֹא הָיוּ רְאוּיִין לִהְיוֹת דֹּוִים״ וְכוּ׳ עַל שֶׁמַּטִּיחִים דְּבָרִים כְּנֶגֶד מַנְהִיגֵיהֶם, דָּרַשׁ ״חֶרְפַּת נָבָל״ כְּמוֹ ״זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף ה׳״ תהלים עד יח, לֵאמֹר שֶׁכָּל פֶּה דּוֹבֵר נְבָלָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִטִּיחוּ עַל מֹשֶׁה בְּכַמָּה עִנְיָנִים, וְהַמַּשְׂכִּיל יִשְׁמַע וְיוֹסֶף לֶקַח.

1 אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. יֵשׁ בְּבַקָּשָׁה זוֹ כַּמָּה סְפֵקוֹת, כִּי מָה רָאָה מֹשֶׁה לְהַגְדִּיל הַחֵטְא כְּשֶׁבִּקֵּשׁ עַל הַמְּחִילָה, כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ שֶׁל כָּל מֵלִיץ יֹשֶׁר. וְעוֹד שֶׁנִּרְאִין דְּבָרָיו סוֹתְרִין, כִּי מִדְּקָאָמַר וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב אַתָּה גָּרַמְתָּ לָהֶם כוּ׳, אִם כֵּן הָיָה דַּעְתּוֹ לְהַקְטִין הַחֵטְא. וְעוֹד מַהוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּוָא״ו, מַשְׁמַע כְּאִלּוּ הִפְסִיק הָעִנְיָן, וּפְשׁוּטוֹ מַשְׁמַע כִּי הוּא פֵּרוּשׁ עַל חֲטָאָה גְדֹלָה. וְעוֹד לָמָּה פֵּרֵט חֵטְא זֶה יוֹתֵר מִן חֵטְא גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁעָבְרוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י בְּפָסוּק וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק.

2 וְהִנֵּה כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מַמָּשׁ. וְהָרְאָיָה עַל זֶה, כִּי מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ שֶׁהָרְגוּ אֶת חוּר לֹא יִתָּכֵן, כִּי הֲרָגוּהוּ קֹדֶם עֲשִׂיַּת הָעֵגֶל וּפָסוּק וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק נֶאֱמַר אַחַר עֲשִׂיָּתוֹ. אֶלָּא לְפִי שֶׁכָּל הַדִּבְּרוֹת הָיוּ חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה, אָנֹכִי כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִרְצָח, לֹא יִהְיֶה לְךָ כְּנֶגְדּוֹ לֹא תִנְאָף. וּכְשֶׁעָבְרוּ עַל אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ עָבְרוּ גַּם עַל לֹא תִרְצָח וְלֹא תִנְאָף, כִּי מָאן דְּעָבֵיד הָא נָפֵיל בְּהָא. וּכְבָר מָצִינוּ שֶׁשְּׁפִיכוּת דָּמִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת שְׁנֵיהֶם נִקְרְאוּ חֲטָאָה גְדוֹלָה, כִּי בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים נֶאֱמַר בראשית ד יג גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא, וּבְגִלּוּי עֲרָיוֹת נֶאֱמַר שם לט ט וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. וְאִם כֵּן כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדוֹלָה רָמַז לִשְׁתֵּי עֲבֵרוֹת אֵלּוּ, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְאַחַר כָּךְ הִתְוַדָּה גַּם עַל עֲוֹן הָעֵגֶל וְאָמַר וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. וְלֹא רָצָה לְכָלְלוֹ בִּכְלַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים לְהוֹרוֹת דַּוְקָא שְׁנַיִם אֵלּוּ גְּדוֹלִים, אֲבָל חֵטְא הָעֵגֶל אֵינוֹ גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהֶם הִתְנַצְּלוּת, כִּי אַתָּה גָּרַמְתָּ לָהֶם בַּעֲבוּר רֹב זָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁנַיִם אֵלּוּ, כִּי אֵין לָהֶם שַׁיָּכוּת אֶל הִתְנַצְּלוּת זֶה. וְכָל עִקַּר כַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיְתָה לְהַקְטִין עֲוֹן הָעֵגֶל אֲשֶׁר בַּעֲבוּרוֹ אָמַר ה׳ לְכַלּוֹתָם, אֲבָל בַּעֲבוּר גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אַף אִם תֹּאמַר שֶׁמִּקְצָת עָבְרוּ עֲלֵיהֶם, מִכָּל מָקוֹם אֵין כֻּלָּם רְאוּיִים לִכְלָיָה בַּעֲבוּרָם, וְכָל שֶׁכֵּן לְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מַמָּשׁ, כַּמּוּבָן מִלְּשׁוֹן לְצַחֵק וְלֹא אָמַר וַיָּקוּמוּ וַיְצַחֲקוּ, אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ עָוֹן הַמֵּבִיא לִידֵי צְחוֹק.

3 וְאָמַר ״וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ״. לְפִי שֶׁאָמַר ״אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אוּלַי יְכַפֵּר ה׳ בְּעַד חַטַּאתְכֶם״, כִּי מֹשֶׁה אֵין בְּיָדוֹ לְכַפֵּר. וְ״עַל חַטַּאתְכֶם״ מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, מַהוּ ״בְּעַד״? אֶלָּא לְפִי שֶׁמֹּשֶׁה מָסַר נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר ״אֲכַפְּרָה״, הִנְנִי כַּפָּרָה בַּעַדְכֶם, כִּי רָאשֵׁיהֶם קָרְבַּן אָשָׁם שֶׁל הָעָם. עַל כֵּן אָמַר אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן, בֵּין תִּשָּׂא בֵּין לֹא תִּשָּׂא מְחֵנִי נָא, כְּלוֹמַר, אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְתִקַּח אוֹתִי כַּפָּרָה בַּעֲדָם, אִם כֵּן מְחֵנִי. וְאִם לֹא תִּשָּׂא, אֲזַי גַּם כֵּן מְחֵנִי, כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי.

4 וּכְפִי פְשׁוּטוֹ נִרְאֶה לִי שֶׁעִקַּר הַכַּוָּנָה בְּמִלַּת ״וְעַתָּה״, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּמְרַגְּלִים כְּתִיב גַּם כֵּן במדבר יד יז ״וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״, כִּי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לְכַלּוֹתָם וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ לְגוֹי גָּדוֹל, וּמֹשֶׁה אָמַר ״פֶּן יֹאמְרוּ מִבְּלִי יְכֹלֶת ה׳״ וְגוֹ׳, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְגוֹי גָּדוֹל וְיָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ לֹא יוּכְלוּ הָאֻמּוֹת לוֹמַר מִבְּלִי יְכֹלֶת, מִכָּל מָקוֹם בֵּינֵי וּבֵינֵי יִתְחַלֵּל הַשֵּׁם, וַאֲנִי חָפֵץ ״וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״ גַּם בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. כָּךְ בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה כָּאן ״וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם״, וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא כְּמִשְׁפָּטוֹ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, כְּאִלּוּ אָמַר: אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם אָז וְעַתָּה, תַּעֲשֶׂה זֶה עַתָּה וְתֵכֶף וְאַל תִּדְחֵנִי בְּלֵךְ וְשׁוּב וְזַרְעָם יָבֹאוּ לָאָרֶץ אוֹ זַרְעִי, כִּי סוֹף סוֹף בֵּינֵי וּבֵינֵי יִתְחַלֵּל הַשֵּׁם.

5 וְעוֹד נִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ לִמְחוֹת הֶעָוֹן לְגַמְרֵי, אֶלָּא שֶׁלֹּא יִגְבֶּה חוֹבוֹ עַתָּה בְּבַת אַחַת לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כְּלָיָה עַתָּה כְּרֶגַע, אֲבָל לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ אִם יִגְבֶּה חוֹבוֹ מְעַט מְעַט בְּדוֹר וָדוֹר. וְנֶעְתַּר לוֹ ה׳ וְאָמַר: ״וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם וְגוֹ׳, וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת חַטָּאתָם״, לְהִפָּרַע מֵהֶם מְעַט מְעַט, כִּי זֶה חֶסֶד אֱלֹהִים.