מקור תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה׳:י״ב
12 משנה: אֵילּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין כָּל שֶׁהֵן. יֵין נֶסֶךְ וַעֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹרוֹת לְבוּבִין וְשׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְצִיפֳּרֵי מְצוֹרָע וְשֵׂיעָר נָזִיר וּפֶטֶר חֲמוֹר וּבָשָׂר בֶּחָלָב וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה. הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן:
13 הלכה: אֵילּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין כָּל שֶׁהֵן כול׳. יֵין נֶסֶךְ וַעֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹרוֹת לְבוּבִין על שֵׁם וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם.
14 וְשׁוֹר הַנִּסְקָל. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר יִסָּקֵל הַשּׁוֹר אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יֵאָכֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵאָכֵל. מִיכָּן שֶׁאָסוּר אַף בַּהֲנָיָיה.
15 עֶגְלָה עֲרוּפָה. שָׁם שָׁם. מַה שָׁם הָאָמוּר לְהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָיָיה אַף שָׁם הָאָמוּר כָּאן אָסוּר בַּהֲנָיָיה.
16 וְצִיפֳּרֵי מְצוֹרָע. כָּל צִפּוֹר טְהוֹרָה תֹּאכֵלוּ זוֹ הַחַיָּה. וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם זֶה הַשְּׁחוּטָה. אוֹ חִילּוּף. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. לֹא הִתְפִּישָׂה הַתּוֹרָה אִיסּוּר הֲנָיָיה דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים.
17 וְשֵׂיעָר נָזִיר. וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים.
18 וּפֶטֶר חֲמוֹר. עֲרִיפָה עֲרִיפָה. מַה לְהַלָּן קוֹבְרוֹ וְאָסוּר בַּהֲנָיָיה אַף כָּאן קוֹבְרוֹ וְאָסוּר בַּהֲנָיָיה.
19 וּבָשָׂר בֶּחָלָב. תַּנֵּי. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת כָּתוּב לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי. לַאֲכִילָה וְלַהֲנָיָיה וּלְבִישּׁוּל.
20 וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמְרָה תוֹרָה. שְׁחוֹט שֶׁלִּי בְשֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ בְּשֶׁלָּךְ. מַה שֶׁלִּי בְשֶׁלָּךְ אָסוּר. אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי עָנוּשׁ כָּרֵת. וְלָאו רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. לְמֵידִין מִקַּל וָחוֹמֶר וְאֵין עוֹנְשִׁין מִקַּל וָחוֹמֶר.
21 וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן נְבֵילָה עִמָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מַתְנֵי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאָסוּר בַּהַנָיָיה. נְבֵילָה מוּתֶּרֶת בַּהֲנָיָיה. הָתִיבוֹן. הֲרֵי חָמֵץ בַּפֶּסַח. חָמֵץ יֵשׁ בּוֹ כָרֵת וְאֵילּוּ אֵין בָּהֶן כָּרֵת.
22 רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה בָעֵי. אִיסּוּרֵי הֲנָיָיה מָהוּ שֶׁיִּבָּטְלוּ בְּצֵירוּף בְּטֵירוּף. וְהָתַנִּינָן שׂוֹר הַנִּסְקַל. תִּיפְתָר בַּחֲתִיכוֹת. וְהָתַנִּינָן צִּיפֳּרֵי מְצוֹרָע. תִּיפְתָּר צִּיפּוֹר בַּצִּיפֳּרִין. וְהָתַנִּינָן שֵׂיעָר נָזִיר. אִית לָךְ מֵימַר צִּיפּוֹר בַּצִּיפֳּרִין. כַּד מַטּוּן לְעָרְלָה הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָתַנִּינָן הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר בְּכוֹר בַּבֶּגֶד יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. מִשֵּׂיעָר נָזִיר מִפֶּטֶר חֲמוֹר בַּשַּׂק יִדָּלֵק הַשַּׂק. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ אֲמַר תַּנָּא קַמָּן אִיתְיָיהִיבַת יְאוּת.
פירוש ככר לאדן על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה׳:י״ב
12 אלו אמר תנא קמן איתתבת יאות כצ"ל. ועי' בפ"מ: