קידושין ח׳ א:א׳-ב׳

1 אַף שָׁוֶה כֶּסֶף נָמֵי דְּקִיץ.

2 אָמַר רַב יוֹסֵף: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּתַנְיָא: ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״ – בְּכֶסֶף הוּא נִקְנֶה, וְאֵינוֹ נִקְנֶה בִּתְבוּאָה וְכֵלִים.