1 תַּנְיָא: וְכֵן רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כּוּתִי לֹא יִשָּׂא כּוּתִית. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: עֲשָׂאוּהוּ כְּגֵר לְאַחַר עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת, דְּתַנְיָא: גֵּר, עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת – מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת, מִכָּאן וְאֵילָךְ – אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת.