קידושין נ״ז ב

מהדורה: מהדורת וויליאם דייוידסון - ארמית המנוקד

מפרשים:
1 מוּקְצֶה וְנֶעֱבָד, דְּבַעֲלֵי חַיִּים נִינְהוּ וַאֲסִירִי! כִּי אֲסִירִי – לְגָבוֹהַּ, לְהֶדְיוֹט – מִישְׁרֵא שְׁרֵי.
2 מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יִרְמְיָה: הֲרֵי רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע בְּעֵדִים, דְּבַעֲלֵי חַיִּים נִינְהוּ וַאֲסִירִי! אֶלָּא: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: לֹא מָצִינוּ רוֹב בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֲסוּרִים.
3 דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: דְּאָמַר קְרָא: ״וְשִׁלַּח עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ – כְּשָׂדֶה, מָה שָׂדֶה מוּתֶּרֶת – אַף הַאי נָמֵי מוּתֶּרֶת. הַאי ״שָׂדֶה״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״שָׂדֶה״ – שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד בְּיָפוֹ וְיִזְרְקֶנָּה לַיָּם, בִּגְבָת וְיִזְרְקֶנָּה לַמִּדְבָּר, וְשֶׁלֹּא יַעֲמוֹד חוּץ לָעִיר וְיִזְרְקֶנָּה בְּתוֹךְ הָעִיר. אֶלָּא כֹּל שֶׁעוֹמֵד בָּעִיר וְיִזְרְקֶנָּה חוּץ לַחוֹמָה.
4 וְאִידַּךְ? אִם כֵּן נִיכְתּוֹב קְרָא: ״שָׂדֶה״, מַאי ״הַשָּׂדֶה״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
5 רָבָא אָמַר: לֹא אָמְרָה תּוֹרָה: ״שַׁלַּח״ לְתַקָּלָה.
6 בִּשְׂעַר נָזִיר. מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא ״קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ״ – גִּידּוּלוֹ יִהְיֶה קָדוֹשׁ.
7 אִי מָה קֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו, וְיוֹצֵא לְחוּלִּין – אַף שְׂעַר נָזִיר תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין! מִי קָרֵינַן ״קוֹדֶשׁ״? ״קָדוֹשׁ״ קָרֵינַן.
8 בְּפֶטֶר חֲמוֹר. נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: פֶּטֶר חֲמוֹר אָסוּר בַּהֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לְאַחַר עֲרִיפָה, וְדִבְרֵי הַכֹּל.
9 בָּשָׂר בְּחָלָב. מְנָלַן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה, וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָאָה, וְאֶחָד אִיסּוּר בִּישּׁוּל.
10 מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי״. מָה לְהַלָּן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה – אַף כָּאן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה.
11 וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אָמְרָה תּוֹרָה: שְׁחוֹט לִי – בְּשֶׁלִּי. וְשֶׁלָּךְ – בְּשֶׁלָּךְ. מַה שֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ – אָסוּר, אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי – אָסוּר.
12 אִי מָה שֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ עָנוּשׁ כָּרֵת, אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי עָנוּשׁ כָּרֵת? אָמַר קְרָא: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קׇרְבָּן לַה׳... וְנִכְרַת״, עַל קׇרְבָּן – עָנוּשׁ כָּרֵת, עַל חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה – אֵין עָנוּשׁ כָּרֵת.
13 אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ – שֶׁכֵּן עָנוּשׁ כָּרֵת!
14 אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מֵהָכָא: ״וּשְׁחָטוֹ״ ״וְשָׁחַט אֹתוֹ״ ״וְשָׁחַט אֹתוֹ״. תְּלָתָא קְרָאֵי יַתִּירֵי, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?
15 לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְזָבַחְתָּ״, בְּרִחוּק מָקוֹם אַתָּה זוֹבֵחַ וְאִי אַתָּה זוֹבֵחַ בְּמָקוֹם קָרוֹב, פְּרָט לְחוּלִּין שֶׁלֹּא יִשָּׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה.
16 וְאֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִים הָרְאוּיִם לִיקָּרֵב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת בַּעֲלֵי מוּמִים, שֶׁכֵּן: מִין הַמַּכְשִׁיר. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַחַיָּה? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַחַיָּה, שֶׁהִיא בִּשְׁחִיטָה כִּבְהֵמָה. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּשְׁחָטוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״.
17 יָכוֹל לֹא יִשְׁחוֹט, וְאִם שָׁחַט יְהֵא מוּתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְזָבַחְתָּ... וְאָכַלְתָּ״, מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ בְּרִחוּק מָקוֹם – אַתָּה אוֹכֵל, וְאִי אַתָּה אוֹכֵל מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ בְּמָקוֹם קָרוֹב, פְּרָט לְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה.
18 וְאֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִים