כתובות כ״ט ב-ל׳ א

מהדורה: מהדורת וויליאם דייוידסון - ארמית המנוקד

מפרשים:
1 אַף קְנָס בִּמְקוֹם מֶכֶר.
2 וְהָנֵי בְּנֵי קְנָסָא נִינְהוּ? וְאַמַּאי? אִיקְּרִי כָּאן: ״וְלוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה״, אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: ״נַעֲרָה״, ״נַעֲרָה״, ״הַנַּעֲרָה״. חַד לְגוּפֵיהּ, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת.
3 רַב פָּפָּא אָמַר: ״בְּתוּלָה״, ״בְּתוּלוֹת״, ״הַבְּתוּלוֹת״. חַד לְגוּפֵיהּ, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת.
4 וְרַב פָּפָּא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְאַבָּיֵי. דְּאָמַר אַבָּיֵי: בָּא עָלֶיהָ וּמֵתָה — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה״. לַאֲבִי נַעֲרָה, וְלֹא לַאֲבִי מֵתָה.
5 וְרֵישׁ לָקִישׁ מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב פָּפָּא? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. דְּתַנְיָא: ״כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת״, שֶׁיְּהֵא זֶה כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת, וּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת כָּזֶה. וְרֵישׁ לָקִישׁ נָמֵי, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְאַבָּיֵי. וְרַב פָּפָּא נָמֵי, מִיבְּעֵי לֵיהּ לִגְזֵירָה שָׁוָה!
6 אֶלָּא: שִׁיתָּא קְרָאֵי כְּתִיבִי? ״נַעֲרָה״ ״נַעֲרָה״ ״הַנַּעֲרָה״. ״בְּתוּלָה״ ״בְּתוּלוֹת״ ״הַבְּתוּלוֹת״, תְּרֵי לְגוּפַיְיהוּ, חַד לְכִדְאַבָּיֵי, וְחַד לִגְזֵירָה שָׁוָה. אִיַּיתַּרוּ לֵיהּ תְּרֵי. חַד — לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, וְחַד — לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת.
7 וּלְאַפּוֹקֵי מֵהַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ״וְלוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה״, שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הֲוָיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְקַיְּימָהּ.
8 מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה, הָא נָמֵי יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה. לְמַאן דְּאָמַר רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ, הָא אֵינָהּ רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ.
9 וּלְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין, מַאי בֵּינַיְיהוּ! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, כְּרַבִּי סִימַאי, דְּתַנְיָא: רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: מִן הַכֹּל עוֹשֶׂה רַבִּי עֲקִיבָא מַמְזֵרִין, חוּץ מֵאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא יִקַּח ... וְלֹא יְחַלֵּל״ — חִילּוּלִין הוּא עוֹשֶׂה, וְאֵין עוֹשֶׂה מַמְזֵרִין.
10 וּלְרַבִּי יְשֵׁבָב, דְּאָמַר: בּוֹאוּ וְנִצְוַח עַל עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ בִּיאָה בְּיִשְׂרָאֵל — הַוָּלָד מַמְזֵר. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ
11 חַיָּיבֵי עֲשֵׂה, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי.
12 הָנִיחָא לְרַבִּי יְשֵׁבָב, אִי לְאַפּוֹקֵי מִטַּעְמָא דְּרַבִּי סִימַאי קָאָתֵי — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי טַעְמָא דְנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר, כֹּל שֶׁאֵין לוֹ בִּיאָה בְּיִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר — וַאֲפִילּוּ חַיָּיבֵי עֲשֵׂה! מַאי בֵּינַיְיהוּ?
13 אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ בְּעוּלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. וּמַאי שְׁנָא? דְּהָוֵה לֵיהּ עֲשֵׂה שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל.
14 אָמַר רַב חִסְדָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה שֶׁמְּשַׁלֵּם קְנָס. לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה — הָא נָמֵי יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה. לְמַאן דְּאָמַר רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ — הָא נָמֵי רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ.
15 וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה. דְּתַנְיָא: רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה עוֹשֶׂה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין. מָה שַׁבָּת — מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים — מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין.
16 מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה? אָמַר אַבָּיֵי: נֶאֱמַר ״אָסוֹן״ בִּידֵי אָדָם. וְנֶאֱמַר ״אָסוֹן״ בִּידֵי שָׁמַיִם. מָה ״אָסוֹן״ הָאָמוּר בִּידֵי אָדָם — פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, אַף ״אָסוֹן״ הָאָמוּר בִּידֵי שָׁמַיִם — פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין.
17 מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מִמַּאי דְּכִי קָא מַזְהַר לְהוּ יַעֲקֹב לִבְנֵיהּ, עַל צִינִּים וּפַחִים דְּבִידֵי שָׁמַיִם נִינְהוּ? דִּלְמָא עַל אַרְיָא וְגַנָּבֵי דְּבִידֵי אָדָם נִינְהוּ?! אַטּוּ יַעֲקֹב אַהָא אַזְהַר, אַהָא לָא אַזְהַר? יַעֲקֹב עַל כֹּל מִילֵּי אַזְהַר.
18 וְצִינִּים פַּחִים בִּידֵי שָׁמַיִם נִינְהוּ? וְהָתַנְיָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּינִּים פַּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִינִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִיקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם״! וְתוּ אַרְיָא וְגַנָּבֵי בִּידֵי אָדָם נִינְהוּ? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ סַנְהֶדְרִין, אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ. לֹא בָּטְלוּ?! הָא בָּטְלוּ לְהוּ! אֶלָּא: