מפרשים:
1 מלוה אדם את אריסיו חטים בחטים וכו'. כוונת הדברים שכשב"ה יכול לסלקו שלוה ממנו וזורע וכשיוקירו החטים יתן לו חטים אין זה הלואה אלא לבציר מהכי נחית והרי הוא כיורד לתוכה מעכשיו ע"מ שיטול ב"ה הזרע תחלה מחלק המגיע לאריס והאריס יטול השאר בשכר טרחו ויטול פחות משאר אריסין שעל מנת כן ירד. ומ"ש
2 שבמקום שדרך בע"ה לתת את הזרע וכו'. כלומר ושינה ממנהג העיר להטיל על האריס. ומ"ש
3 אבל אחר שירד וכו'. כלומר מתחלתו לא פסק עמו שיהא הזרע שלו ואח"כ נתרצה מאליו על ידי קבלת דמים או מתנה אין ירידתו עכשיו לתוכה דנימא לבציר מהכי נחית והלואה הוא גביה ואסור כך פירש"י ז"ל: