1
אמר המחבר הנה הגאון בעל נוב"י ז"ל במה"ת ח' או"ח ס' פ"ז בת' להגר"י ברלין ז"ל כתב לבאר כל מקום שנאמר בתוה"ק חוקת עולם לדורותיכם ובימי חורפי עינתי בדבריו וכתבתי איזהו הערות בענינים אלו ויען כי לשון זה לא נמצא בס' משנה תורה לזאת עתה כאשר זכנו השי"ת להשלים ספרי על במדבר אציג פה הקונטרס הזה והלכתי בעקבות הגאון בעל נוב"י ז"ל שהתחיל לבאר כל מקום שנאמר בתוה"ק חוקת עולם לדורותיכם וכתבתי בזה איזהו הערות כפי ענ"ד הקלושה. וקראתי שם הקונטרס בשם "מיד ולדורות" ואקוה כי יהי' לתועלת לתלמידי דבי רב לעורר לבבם וישמע חכם וגו':
2
וזה יצא ראשונה בשמות י"ב י"ד והי' היום הזה לכם לזכרון וגו' לדורותיכם חוקת עולם תחגהו ויעי' היטב בנו"ב מ"ש בזה ולענ"ד נראה עוד די"ל דקרא אתי למעט את יום י"ד דאינו נוהג לדורות עולם ורק יו"ט של פסח נוהג לדורות עולם אבל מצות ק"פ אינו נוהג לדורות דלא תימא כיון דבפסח מצרים ובפסח דורות הי' ענינים חלוקים דבפסח מצרים לא הי' ענין זריקה והקטרה כלל אמנם בפסח דורות שמצותו רק במשכן ובמקדש דינו ככל קרבנות וה"א דבזמן שאין מקדש נהי דא"א לעשות פסח דורות אבל עכ"פ נעשה כפסח מצרים שזה יהי' מותר בכל מקום כיון דאינו זורק את דמו על המזבח ואינו מקטיר את האימורים א"ד כקדשים להיותו אסור בחוץ קמ"ל קרא דאינו נוהג לדורות אלא בזמן שבהמ"ק קיים ובמקדש דוקא ככל קרבנות אבל פסח מצרים כמות שהי' במצרים לא הי' אלא בפעם זה בלבד ולא לדורות:
3
ועפ"ז נ"ל לת' דברי רש"י ורע"ב ז"ל בפסחים במשנה דמקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין ופי' רש"י הטעם שנראה כאוכל פסחים בחוץ לארץ ותמה בתוס' יו"ט ז"ל הא אכילת פסחים בכל העיר ולא בכל הארץ עיי"ש שכ' שאיזה תלמוד טועה כ"כ אמנם להנ"ל יובן היטב דבאו לפרש דמקום שנהגו שלא לאכול דלכאו' אינו מובן דאיך נימא דהוא פסח הא לא הי' זריקה והקטרה על המזבח וזריקה מעכב וא"כ לא נוכל לטעות דהוא פסח לכן פירש"י דיש לחוש שמקיימין מצות פסח כמו בחוץ לארץ דהיינו כמו שהי' פסח מצרים שהי' ג"כ בחוץ ולא הי' בו זריקה והקטרה ע"ג המזבח ואעפ"כ היתה בו קדושת פסח ובאמת גם זה אסור באם עושה בזה"ז פסח כמו פסח מצרים אם עשהו לשם פסח הוי כמקריב קדשים בחוץ ועי' מ"ש בפ' בא אות ג' בשם החת"ס ז"ל ואכמ"ל יותר:
