כתוב שם סוכה ט״ו ב

« כתוב שם סוכה י״ד ע״ב כתוב שם סוכה י״ז ע״א »

1 וְהָא אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם! אָמַר רַבִּי אַמֵּי: בְּמַעֲדִיף.

2 רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּשֶׁאֵין מַעֲדִיף, אִם הָיוּ נְתוּנִים שְׁתִי — נוֹתְנָן עֵרֶב, עֵרֶב — נוֹתְנָן שְׁתִי.

3 אוֹ בַּאֲרוּכּוֹת הַמִּטָּה. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אַמֵּי בַּר טַבְיוֹמֵי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי בַּר טַבְיוֹמֵי: סִכְּכָהּ בִּבְלָאֵי כֵלִים — פְּסוּלָה.

4 כִּדְאָמַר רַבִּי חָנָן אָמַר רַבִּי: בַּאֲרוּכָּה וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם, בִּקְצָרָה וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם. הָכָא נָמֵי: בַּאֲרוּכָּה וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם, בִּקְצָרָה וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם.

5 הֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַבִּי חָנָן אָמַר רַבִּי? אַהָא דִּתְנַן:

פירוש כתוב שם סוכה ט״ו ב

1 וי"מ ההיא דאמרי' ג' קטומים כשרה כו': א"א ולמה כסה מי הוא המפרש וכבר נודע מכמה שנים כי אני הוא המפרש ומתוך הירושלמי נתברר לי וכבר הכל מחובר יפה יפה בחיבור הלכות לולב שחברתי:

2 איכא נוסחי דכתב בהו נקטם ראשו מעיו"ט ואנן לא גרסי' אלא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה ביו"ט: א"א תופס את הקליפות ומניח את העקרין ולא פי' אם במחובר עלתה בו תמרה או בתלוש וכבר העליתי הכל יפה בחבורי בפלפול ובדקדוק:

« כתוב שם סוכה י״ד ע״ב כתוב שם סוכה י״ז ע״א »