מפרשים:
10 משנה: גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן. הַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָינִין אוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָיב. וּמְנַיִין כְּשֶׁיֵּצֵא לֹא יֹאמַר אֲנִי הוּא הַמְזַכֶּה וַחֲבֵרַי מְחַיְיבִין וּמָה אֶעֱשֶׂה וְרַבּוּ עָלַי. עַל זֶה נֶאֱמַר הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד:
11 הלכה: גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹפִין אֶת הַמְחַיֵיב שֶׁיִּכְתּוֹב זַכַּאי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. הַמְחַיֵיב כּוֹתֵב חַיָיב וְהַמְזַכֶּה כוֹתֵב זַכַּאי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. מְנַיִין כְּשֶׁיֵּצֵא לֹא יֹאמַר. אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵירַיי מְחַיְיבִין. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. דְּלָא יְהֵא מָאן דְּהוּא מֵימַר. כַּמָּה בָעִית לִפְלוֹנִי מְזַכֶּה לִפְלוֹנִי בְדִינָא וְלָא שַׁבְקוֹן לִי. מַאי טַעֲמָא דְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּלָא יֵיתֵי חוֹרָן וְיִסְבּוֹר דִּכְוָותֵיהּ וְיֵימַר. אוֹף פַּלָּן הֲוָה תַמָּן אוֹף הוּא טָעָה.