1 משנה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַהֲנָיָיתוֹ עַד הַפֶּסַח. אַחַר הַפֶּסַח בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ.
2 הלכה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי כול׳. וְאָסוּר לִיהֲנוֹת מִמֶּנָּהּ מִכְּבָר. שֶׁמָּא תֵלֵךְ אַחַר הַפֶּסַח וְנִמְצֵאת הֲנָיָיתוֹ לְמַפְרֵעַ.
