1 משנה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחַתְנוֹ וְהוּא רוֹצֶה לָתֵת לְבִתּוֹ מָעוֹת אוֹמֵר לָהּ הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵילּוּ נְתוּנִים לָךְ בְּמַתָּנָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעֲלֵיךְ רְשׁוּת בָּהֶן. אֶלָּא מַה שֶׁאַתְּ נוֹשָׂא וְנוֹתֶנֶת בְּפִיךְ.
2 הלכה: הַמּוּדָּר הֲנָיָיה מֵחַתְנוֹ כול׳. תַּנֵּי. וְלֹא לֵיךְ. אָמַר רִבִּי. מָאן תַּנָּא. וְלֹא לֵיךְ. רִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד יַד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאָמַר. וְלֹא לֵיךְ. הָא אִם לֹא אָמַר. וְלֹא לֵיךְ. זָכָת הָאִשָּׁה זָכָה בַעֲלָהּ.
