6 משנה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְחָלָה עוֹשֶׂה בֵית דִּין וּמְשַׁלְּחוֹ וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם. וְאֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם אֶלָּא אוֹמֵר שָׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי.
7 הלכה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְחָלָה כול׳. אָמַר רִבִּי מָנָא. לָכֵן צְרִיכָה. וְהוּא שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וּבָא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵעָשֶׂה כְגִיטֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְגִיטֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ לוֹמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם.
8 חָלָה הַשָּׁלִיח. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וְשָׁאַל וְשָׁלַח לְרִבִּי חִיָיה וּלְרִבִּי יָסָא וּלְרִבִּי אִימִּי וְהוֹרוֹן לֵיהּ. אֵין הַשָּׁלִיח הָרִאשׁוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אֶלָּא אוֹמֵר. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי.
9 צָרִיךְ לִמְסוֹר לוֹ כָּל שְׁלִיחוּתוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. צָרִיךְ לִמְסוֹר לוֹ כָּל שְׁלִיחוּתוֹ. רִבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא אָמַר. אֵין צָרִיךְ לִמְסוֹר לוֹ כָּל שְׁלִיחֻתוֹ. מַייתֵי לָהּ דְּרִבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא מִן הָדָא. אֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אֶלָּא אוֹמֵר. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. חָזַר בֵּיהּ רִבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא מִן הָדָא. אֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. אֶלָּא אוֹמֵר. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי.
