תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ח׳

8 משנה: כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרוֹ בִּזְמַן שֶׁהֵן מְרוּבִּין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְכוּלָּן. וּבֶזְמַן שֶׁהֵן מוּעָטִין כַּגְּרוֹגֶרֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד:

9 הלכה: פיס׳. רַב אָמַר. מְרוּבִּין שִׁבְעָה עָשָׂר. מוּעֲטִין שִׁשָּׁה עָשָׂר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאִילּוּ יֵיחָלְקוּ וְיֵשׁ בּוֹ כִגְרוֹגֶרֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְרוּבִּין. וְאִם לָאו הֵן מועֲטִין. פיס׳. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. וְלָא פְלִיגֵי. מַה דְאַמַר רַב כְּרִבִּי מֵאִיר. מָאן דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה.

10 כַּמָּה הֵן שִׁיֵרֵי עֵירוּב. כַּיי דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵזוֹב שֶׁהִזָּה בוֹ פַּעַם אֶחָד כָּשֵׁר. מִיכָּן וָאֵילַךְ שִׁיֵּרִיים. אוֹף הָכָא כֵן.