תלמוד ירושלמי בבא מציעא ב׳:ז׳

7 משנה: אָמַר אֶת הָאֲבֵידָה וְלֹא אָמַר אֶת סֵימָנֶיהָ הֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן. וְהָרַמַּאי אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר סֵימָנֶיהָ הֲרֵי זֶה לֹא יִתֵּן לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַד דְּרוֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ. עַד שֶׁתִּדְרוֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם רַמַּאי הוּא אִם אֵינוֹ רַמַּאי.

8 הלכה: אָמַר אֶת הָאֲבֵידָה כול׳. אֵי זֶהוּ רַמַּאי. עֲבַד גַּרְמֵיהּ מְחַזֵּר מְצִיאָן. וַעֲבַד חָדָא רַבָּה וְטָבָה. הֵיךְ הוּא עֲבִיד רַבָּה וְטָבָא. חֲמֵי לֵיהּ בִּירְיָיתָא מְחַזֵּר מְצִיאָן וּמַפְקִידִין גַּבֵּיהּ וְהוּא נְסִיב כּוּלָּאּ וַאֲזִיל לֵיהּ. וְאִית דָּמְרִין. אֲזִיל לִכְנִישְׁתָּא וּשְׁמַע סֵימָנִין וַאֲזַל לִכְנִישְׁתָּא חוֹרֵי וַאֲמַר סֵימָנָא וּנְסַב לֵיהּ.