עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ח׳

מקור משנה שבועות ח׳
1 אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין הֵן, שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר. שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל. וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, וּמְשַׁלְּמִים אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה:
2 אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם, הֵיכָן שׁוֹרִי, אָמַר לוֹ מֵת, וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִשְׁבָּר, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִשְׁבָּה, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִגְנָב, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד. אָבַד, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר:
3 הֵיכָן שׁוֹרִי, אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר. הֵיכָן שׁוֹרִי, אָמַר לוֹ אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ, מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם. הֵיכָן שׁוֹרִי, אָמַר לוֹ נִגְנָב. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:
4 אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא גָנַבְתִּי, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, אָמַר גָּנַבְתִּי אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכָרְתִּי, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן:
5 אָמַר לַשּׁוֹאֵל הֵיכָן שׁוֹרִי, אָמַר לוֹ מֵת, וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִשְׁבָּר, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִשְׁבָּה, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. נִגְנָב, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד. אָבַד, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר:
6 הֵיכָן שׁוֹרִי, אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, חַיָּב. אָמַר לַנּוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר הֵיכָן שׁוֹרִי, אָמַר לוֹ מֵת, וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה. נִשְׁבָּר, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה. נִשְׁבָּה, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר. נִגְנָב, וְהוּא שֶׁאָבַד. אָבַד, וְהוּא שֶׁנִּגְנַב. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר. מֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה, וְהוּא שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, חַיָּב. אָבַד, אוֹ נִגְנָב, וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה. מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמְשַׁנֶּה מֵחוֹבָה לְחוֹבָה וּמִפְּטוֹר לִפְטוֹר וּמִפְּטוֹר לְחוֹבָה, פָּטוּר. מֵחוֹבָה לִפְטוֹר, חַיָּב. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַנִּשְׁבָּע לְהָקֵל עַל עַצְמוֹ, חַיָּב. לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ, פָּטוּר:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ח׳
1 א מְשַׁלֵּם כוּ'. וְיֵשׁ עָלָיו שְׁבוּעָה שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ:
2 ב וְהַאי דַּהֲדַרַהּ וְתַנְיַהּ הָכָא, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי חִיּוּבֵי וּפְטוֹרֵי דְּקָרְבַּן שְׁבוּעָה דִּידְהוּ, תָּנָא בָרֵישָׁא חִיּוּבֵי וּפְטוֹרֵי דְּמָמוֹן דִּידְהוּ, לְפִי שֶׁקָּרְבַּן הַשְּׁבוּעָה בְּחִיּוּבֵי וּפְטוֹרֵי תָּלוּי בְּכָךְ כוּ', כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם כוּ':
3 ג פֵּרוּשׁ, מַה שֶּׁחַיָּב עַל פִּקָּדוֹן. אֲבָל מִשּׁוּם בִּטּוּי, קַיְמָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר בַּגְּמָרָא דְּחַיָּב:
4 ד וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. דְּאִלּוּ אֵין כָּאן עֵדִים עַל הַגְּנֵבָה, מַאן מְחַיְּבוֹ אַטְּבִיחָה וּמְכִירָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁטָּבַח וּמָכַר, אִי לָאו דְּאִיהוּ אוֹדֵי שֶׁגָּנַב אֵימָא דִּידֵיהּ טָבַח דִּידֵיהּ מָכַר. וְעַיֵּן פֶּרֶק ז'‏ דְּבָבָא קַמָּא מִשְׁנָה ב'‏ וּבְפֵרוּשׁ הָרַ"ב שָׁם מִשְׁנָה ד':
5 ה מֵת. וְשֶׁלֹּא מֵחֲמַת מְלָאכָה:
6 ו מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי. אַף עַל גַּב דְּלֹא פָטַר נַפְשֵׁיהּ בְּמִידֵי, מַשְׁבִּיעוֹ לְאַמֵּת דְּבָרָיו. וְאֵין לְפָרֵשׁ שֶׁמַּשְׁבִּיעוֹ שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ כוּ', דְּזֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁכִּדְבָרָיו כֵּן הוּא אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ, וְאִם כֵּן מַאי קָא מַשְׁמַע לָן, הָא לֹא נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר:
7 ז זֶה הַכְּלָל. הָרַ"ן הֶעְתִּיקוֹ. וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא לֹא גָרַס זֶה הַכְּלָל בַּתְרָא:
8 ח לְהָקֵל כוּ'‏ חַיָּב. הָא נִשְׁבָּע שֶׁלֹּא לְהָקֵל, אֶלָּא שֶׁמְּשַׁנֶּה בֵּין מֵחוֹבָה לְחוֹבָה בֵּין מִפְּטוֹר לִפְטוֹר, נַעֲשֶׂה כְנִשְׁבָּע לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וּפָטוּר: