מקור משנה שבועות ז׳:ז׳
7 כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ, הַפּוֹגֶמֶת כְּתֻבָּתָהּ לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה, וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה, לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים וּמִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְהַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְכֵן הַיְתוֹמִים לֹא יִפָּרְעוּ אֶלָּא בִשְׁבוּעָה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פְקָדָנוּ אַבָּא, וְלֹא אָמַר לָנוּ אַבָּא, וְשֶׁלֹּא מָצִינוּ בֵין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָרוּעַ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נוֹלַד הַבֵּן לְאַחַר מִיתַת הָאָב, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁאָמַר הָאָב בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שְׁטָר זֶה אֵינוֹ פָרוּעַ, הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ז׳:ז׳
7 כט כְּשֵׁם. מִשּׁוּם דִּתְנִינְהוּ בְּפֶרֶק הַכּוֹתֵב מִשְׁנָה ט', קָתָנֵי כְּשֵׁם, וְקָאֵי אַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין דְּרֵישָׁא. הָרַמְבַּ"ן:
8 ל וְלֹא דָמֵי לְמִשְׁנָה ד'‏ דְּחָזְרָה שְׁבוּעָה לִמְקוֹמָהּ דִּמְפָרְשִׁינַן שֶׁהַנִּתְבָּע יְשַׁלֵּם, דְּהָכָא הַיְנוּ טַעֲמָא דְּאָמְרִינַן כֵּיוָן דְּתוֹבֵעַ אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע שֶׁיַּפְסִיד, מִשּׁוּם שֶׁאֵין כָּאן פְּשִׁיעָה לַנִּתְבָּע כְּלָל. אֲבָל בְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל כֵּיוָן שֶׁהַנִּתְבָּע אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מִפְּנֵי פְשִׁיעָתוֹ, וּמִדִּינָא מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ בְדִין שֶׁיְּהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, כְּשֶׁאֵין הַתּוֹבֵעַ יָכוֹל לִשָּׁבַע שֶׁיִּפָּטֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתּוֹבֵעַ גַּם כֵּן מִפְּנֵי חֲשָׁדוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁבוּעַת הַתַּקָּנָה בְעָלְמָא לִשְׁבוּעַת הַתּוֹרָה שֶׁמְּחַיַּבְתּוֹ לְשַׁלֵּם. הָרַ"ן:
9 לא בַּגְּמָרָא, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מַאן דְּפָלֵיג אַהַאי דִּינָא, הִלְכָּךְ אָמְרִינַן מַאן דַּעֲבַד וְדָן כוּ'‏ מַאי דַּעֲבַד עֲבַד:
10 לב וְשֶׁלֹּא מָצִינוּ כוּ'. שׁוֹבֵר עַל שְׁטָר זֶה. רַשִׁ"י:
11 לג שֶׁאָמַר כוּ'. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר, דַּאֲפִלּוּ הָכִי אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. דְּשֶׁמָּא לְהַשְׁבִּיעַ אֶת בָּנָיו אָמַר כֵּן כְּדֵי לְאַחְשְׁבִינְהוּ. תּוֹסָפוֹת: