מקור משנה שבועות ו׳:ו׳
6 רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כַּקַּרְקַע וְאֵינָן כַּקַּרְקַע, וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ. כֵּיצַד, עֶשֶׂר גְּפָנִים טְעוּנוֹת מָסַרְתִּי לָךְ, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינָן אֶלָּא חָמֵשׁ, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב שְׁבוּעָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע הֲרֵי הוּא כַקַּרְקַע. אֵין נִשְׁבָּעִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁבַּמִּדָּה וְשֶׁבַּמִּשְׁקָל וְשֶׁבַּמִּנְיָן. כֵּיצַד, בַּיִת מָלֵא מָסַרְתִּי לָךְ וְכִיס מָלֵא מָסַרְתִּי לָךְ, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אֶלָּא מַה שֶּׁהִנַּחְתָּ אַתָּה נוֹטֵל, פָּטוּר. זֶה אוֹמֵר עַד הַזִּיז וְזֶה אוֹמֵר עַד הַחַלּוֹן, חַיָּב:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ו׳:ו׳
6 כט מְחַיֵּב כוּ'. וְאִם תֹּאמַר וְהָא הֵילָךְ הוּא. יֵשׁ לוֹמַר מַשְׁכַּחַת לַהּ כְּשֶׁבְּצָרָן. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
7 ל וְאִם תֹּאמַר אַמַּאי בָּעִינַן הוֹדָאָה בְמִקְצָת, וְהָא כִּי הוּא זֶה דְּמִינֵיהּ יָלְפִינַן דְּבָעִינַן הוֹדָאָה בְמִקְצָת שָׁדִינַן לֵיהּ אַפָּרָשַׁת אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלָאו דְּעָקְרִינַן לְגַמְרֵי מִפָּרָשָׁה שֶׁכָּתוּב בָּהּ, אֶלָּא עֵרוּב פָּרָשִׁיּוֹת אָמְרִינַן, וְקָאֵי נַמִּי אַפָּרָשַׁת אִם כֶּסֶף. אָמְנָם לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם שֶׁאֵין אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְרִים צָרִיךְ לְהוֹדוֹת בְּמִקְצָת, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּעָקְרִינַן לַהּ לְגַמְרֵי מִפָּרָשַׁת שׁוֹמְרִים וְשָׁדִינַן אַפָּרָשַׁת אִם כֶּסֶף, צָרִיךְ עִיּוּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
8 לא דְּכֵיוָן דְּאַדַּעְתָּא לְמִשְׁקַל זַבְּנִינְהוּ נִיהָלֵיהּ, כִּבְצוּרוֹת דָּמְיָן, וְדָנִינַן בְּהוּ דִּין מִטַּלְטְלִין בְּכָל מִלֵּי, כְּגוֹן דִּין אוֹנָאָה וּשְׁבוּעָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כוּ'. וְגַבֵּי שׁוֹמֵר הַיְנוּ טַעֲמָא דְּכֵיוָן דְּלִשְׁמִירָה הֵן כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִין לַקַּרְקַע וְאַדַּעְתָּא דְהָכִי מַסְרִינְהוּ נִיהָלֵיהּ, הָוֵי לֵיהּ כְּקַרְקַע, דְּהָא לָאו לְמִתְלְשִׁינְהו מַסְרִינְהוּ נִיהָלֵיהּ. טוּר בְּשֵׁם הָרִ"י הַלֵּוִי. וְנִרְאֶה לִי לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם אֲפִלּוּ בְאֵין צָרִיךְ לַקַּרְקַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
9 לב שֶׁבַּמִּדָּה כוּ'. נָפְקָא לָן מִמַּשְׁמָעוּת דְּכִי הוּא זֶה. תּוֹסָפוֹת. וְהָרַ"ן כָּתַב, דְּבִמְכִילְתָּא מַפִּיק לֵיהּ מִכֶּסֶף אוֹ כֵלִים, מַה כֶּסֶף שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת אַף כֵּלִים שֶׁדַּרְכָּן לְהִמָּנוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
10 לג לִישְׁנָא דִּבְרַיְתָא. וְלַאֲתוֹיֵי טוֹעֲנוֹ בַּיִת זֶה מָלֵא. דְּלֹא תֵימָא דְּכֵיוָן דְּאָמַר בַּיִת זֶה מָלֵא, וְזֶה מַחֲזִיר לוֹ חָסֵר, נִרְאֶה הַחִסָּרוֹן, וַהֲרֵי הוּא כְּזֶה אוֹמֵר עַד הַזִּיז וְזֶה אוֹמֵר עַד הַחַלּוֹן, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא, עַד שֶׁיּוֹדֶה בְּדָבָר שֶׁבַּמִּדָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
11 לד חַיָּב. לְדִידָן דְּקַיְמָא לָן הֵילָךְ פָּטוּר, עַל כָּרְחֲךָ כְּשֶׁהִרְקִיבוּ פֵרוֹת מַיְרֵי כוּ'. וְרֵישָׁא דְּמַה שֶּׁהִנַּחְתָּ כוּ'‏ פָּטוּר וְאַף עַל גַּב דַּהֲרֵי אָנוּ רוֹאִין הַפֵּרוֹת וְהוֹדָאָתוֹ יְדוּעָה, נִרְאֶה לִי דְּהַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דִּבְשָׁעָה שֶׁהוֹדָאָה יוֹצְאָה מִפִּיו בָּעִינַן שֶׁתְּהֵא דָּבָר שֶׁבַּמִּדָּה: