מקור משנה שבועות ו׳:ד׳
4 אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אֶת הַקָּטָן, אֲבָל נִשְׁבָּעִים לַקָּטָן וְלַהֶקְדֵּשׁ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ו׳:ד׳
4 כד שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה נוֹטֵל מָמוֹנוֹ כְשֶׁהוּא קָטָן וְיֵלֵךְ לוֹ בְחִנָּם כוּ'. הַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה אֵין נִזְקָקִין לָהֶם כוּ'‏ לֹא לִשְׁבוּעָה קַלָּה כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
5 כה תְּנֵינָא כוּ'. וּמְשָׁנֵי, חֲדָא לִקְטַנִּים וַחֲדָא לִגְדוֹלִים. גְּמָרָא:
6 כו תְּנֵינָא כוּ'. אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הֶדְיוֹט הוּא דְּאָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל הֶדְיוֹט, אֲבָל הֶקְדֵּשׁ דְּאֵין אָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל הֶקְדֵּשׁ, קָא מַשְׁמַע לָן: