עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ד׳:ג׳

3 יא שֶׁאָמְרוּ. בְּלֹא שְׁבוּעָה, אֵין אָנוּ כוּ', וְאָמַר לָהֶם מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁיְּהֵא אֱמֶת מַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם, וְאָמְרוּ אָמֵן, חַיָּבִים. אֲבָל אִם שָׁתְקוּ אַחַר הַשְּׁבוּעָה, אֵין כָּאן קַבָּלַת שְׁבוּעָה. רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה מִלְּשׁוֹנוֹ דְּדַוְקָא שָׁתְקוּ, אֲבָל כָּפְרוּ וְאָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כוּ'‏ חַיָּבִים. וּמַיְרֵי בְבֵית דִּין. וּמַתְנִיתִין אֲפִלּוּ כְרַבָּנָן. וְאָמֵן לָאו דַּוְקָא, וְלֹא נָקְטוּ אֶלָּא כְדֵי לְקַצֵּר. וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ אוֹת יג:

4 יב חוּץ לְבֵית דִּין. אָתְיָא נַמִּי כְרַבָּנָן, דִּלְרַבָּנָן נַמִּי לֹא בָעִינַן שְׁבוּעָה בְבֵית דִּין, אֶלָּא הַכְּפִירָה. דְּאַהַגָּדָה דַוְקָא קָפֵיד קְרָא דְּלֶהֱוֵי בְמָקוֹם הָרָאוּי לְהַגָּדָה. תּוֹסָפוֹת:

5 יג וְרֵישָׁא דְתָנֵי הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין, וְלֹא אָמְרִינַן דַּהֲוֵי כְפִירַת דְּבָרִים בְּעָלְמָא כֵּיוָן דִּכְבָר אָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כוּ'‏ וְשׁוּב אֵין יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת, נִרְאֶה לִי מִשּׁוּם דְּלֹא קַפְּדָה הַתּוֹרָה אַחוֹזֵר וּמַגִּיד אֶלָּא בָתַר שְׁבוּעָה. דְּאִם לֹא יַגִּיד, בָּתַר וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה כְּתִיב. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ הָעֵדִים לְהִשָּׁמֵט שֶׁלֹּא לְהָעִיד, וּכְשֶׁאוֹמְרִים בָּתַר שְׁבוּעָה יוֹדְעִים אָנוּ, אֵין זֶה חוֹזֵר כוּ'. עוֹד נִרְאֶה לִי, דְּאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לֹא מִקְּרֵי מַגִּיד כְּלָל, דְּהָא לֹא הִגִּידוּ כְלוּם, וְהָכָא לָאו מִשּׁוּם חוֹזֵר וּמַגִּיד אַיְתִּינַן עֲלַהּ, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּכָפְרוּ בָתַר שְׁבוּעָה שׁוּב לֹא מָצוּ מְשַׁוּוּ נַפְשַׁיְהוּ רְשִׁיעֵי לוֹמַר יוֹדְעִים אָנוּ. וּבְהָכִי מִתָּרְצָא אַמַּאי נָקַט רֵישָׁא בְּמֻשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ, דִּלְאַשְׁמוֹעִינַן הַךְ רְבוּתָא נָקַט בְּמִפִּי עַצְמוֹ. הָרַ"ן. כְּלוֹמַר דְּאִלּוּ הֲוָה נָקַט בְּמֻשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים, לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַתְחִיל אָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כוּ', לְפִי שֶׁשּׁוּב אַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשְׁבִּיעָן אֵין רְגִילוּת לְהָשִׁיב אֶלָּא אָמֵן, וְאִם כֵּן לֹא הֲוָה יָדְעִינַן רְבוּתָא זוֹ: