עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ד׳:א׳

1 א שְׁבוּעַת כוּ'. שְׁבוּעָה לֹא כְתִיב בְּהֶדְיָא בַקְּרָא, אֶלָּא יָלְפִינַן מִקּוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרֵישׁ מַתְנִיתִין דְּסוֹף פִּרְקִין:

2 ב כְּלוֹמַר, אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ בַר מַלְקוֹת, שֶׁנִּתָּק לַעֲשֵׂה דְהִשָּׁבוֹן:

3 ג מִכְּלָל דְּמֶלֶךְ מִדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כָשֵׁר לְהָעִיד, וְהָכִי אִיתָא בְהֶדְיָא בַגְּמָרָא דִּמְמַעֲטִינַן מְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא וְכָל שֶׁכֵּן מֶלֶךְ. וּכְלוֹמַר שֶׁהוּא מִדְּאוֹרַיְתָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, דִּכְתִיב דְּבָרִים יז שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ, וְהַבָּא לְהָעִיד צָרִיךְ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַדַּיָּן וְדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן הוּא לוֹ. וּלְפִי זֶה אַף בְּמַלְכֵי בֵית דָּוִד אָיְרִינַן, דְּאֵינָן רְאוּיִין לְהָעִיד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

4 ד מִפִּי עַצְמוֹ. דְּיָלֵיף לַהּ מִגְּזֵרָה שָׁוָה דְתֶחֱטָא תֶּחֱטָא מִפִּקָּדוֹן. וְסָבַר דּוּן מִנַּהּ. וּמִנַּהּ כְּלוֹמַר, דְּדָיְנִינַן מִנַּהּ לְחַיְּבוֹ אַף מִפִּי עַצְמוֹ, וּמִנַּהּ כִּי הָתָם דְּמִחַיְּבֵי בֵּין בְּבֵית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין. דְּנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר כְּתִיב, מַשְׁמַע בֵּין בְּבֵית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין. רַשִׁ"י:

5 ה וְכֵן אִם עָנָה אָמֵן אַחַר הַשְּׁבוּעָה. רַשִׁ"י:

6 ו אַף עַל גַּב דְּלֹא עָנָה אָמֵן. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ:

7 ז שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה:

8 ח בֵּין כוּ'. דִּסְבִירָא לְהוּ דּוּן מִנַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ. כְּלוֹמַר, לְאַחַר שֶׁהֵבֵאתָ מִפִּי עַצְמוֹ לִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מִפִּקָּדוֹן, אוֹקֵי בְאַתְרַהּ בְּדִין הַכָּתוּב בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, דְּמִפִּי אֲחֵרִים שֶׁמִּשְׁפָּטוֹ דַוְקָא בְבֵית דִּין, הָכִי נַמִּי מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁהֵבֵאתָ אֵינוֹ אֶלָּא בְבֵית דִּין: