עיקר תוספות יום טוב על משנה שביעית ו׳

1 א זֶה לְשׁוֹן הָרַ"מ יֵשׁ מִי שֶׁקּוֹרֵא אֲמָנָה וְהוּא אֲמָנָה וְיֵשׁ מִי שֶׁקּוֹרֵא אַמְנוֹם. וּמַה שֶּׁכָּתַב וְהוּא אֲמָנָה רוֹמֵז לַפָּסוּק תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה שִׁיר הַשִּׁירִים ד, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם שֶׁאֲמָנָה הוּא הֹר הָהָר:

2 ב אֲבָל לֹא כוּ'. וְדַוְקָא בִּמְחֻבָּר, אֲבָל בְּתָלוּשׁ עוֹשִׂין כְּמוֹ בְּסוּרְיָא דִּבְסָמוּךְ, דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי אִם כֵּן לִתְנֵי אַרְבַּע אֲרָצוֹת לַשְּׁבִיעִית דְּיֵשׁ לְסוּרְיָא דִּין לְעַצְמָהּ. הָרַ"מ וְהָרַ"שׁ:

3 ג דָּשִׁים כוּ'. שֶׁלֹּא כְסֵדֶר מְלַאכְתָּן הֵם שְׁנוּיִים, דְּעִמּוּר קֹדֶם הַדִּישָׁה וְהַזֵּרוּי, וְעוֹד דִּדְרִיכָה שֶׁהִיא בַּעֲנָבִים מַכְנִיס בֵּין מְלָאכוֹת שֶׁבַּתְּבוּאָה:

4 ד אֲסוּרִין. מִשּׁוּם גִּדּוּלֵי שְׁבִיעִית, וְיֹאכְלֵם בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. אִי נַמִּי אֲסוּרִים אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה כְּדִין סְפִיחִים:

5 ה וְאַף עַל גַּב דִּבְיָרָק אָזְלִינַן בָּתַר לְקִיטָה, מִכָּל מָקוֹם חַיְישִׁינַן שֶׁלֹּא יְהֵא מִן הַנִּלְקָט בַּשְּׁבִיעִית. הָרַ"שׁ:

6 ו הָאָפִיל. פֵּרוּשׁ מָקוֹם הָאָפֵל דְּתָלִינַן וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב:

7 ז וְיִטַּמְּאוּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הַפֵּרוּשׁ: