מקור משנה נדה ג׳:ה׳
5 הַמַּפֶּלֶת טֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. טֻמְטוּם וְזָכָר, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְזָכָר, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. טֻמְטוּם וּנְקֵבָה, אַנְדְּרוֹגִינוֹס וּנְקֵבָה, תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה בִלְבָד. יָצָא מְחֻתָּךְ אוֹ מְסֹרָס, מִשֶּׁיָּצָא רֻבּוֹ, הֲרֵי הוּא כְיָלוּד. יָצָא כְדַרְכּוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא רֹב רֹאשׁוֹ. וְאֵיזֶהוּ רֹב רֹאשׁוֹ, מִשֶּׁתֵּצֵא פַדַּחְתּוֹ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה ג׳:ה׳
5 ט הַיְנוּ אִם לֹא יָצָא מַמָּשׁ מְהֻפָּךְ וְגַם לֹא כְּדַרְכּוֹ:
6 י לָאו אַמְּחֻתָּךְ דְּמַתְנִיתִין קָאֵי, אֶלָּא מְחֻתָּךְ וְיוֹצֵא כְּדַרְכּוֹ. וּמַתְנִיתִין הָכִי קָאָמַר, יָצָא מְחֻתָּךְ אוֹ שָׁלֵם, וְזֶה וְזֶה מְסֹרָס, מִשֶּׁיָּצָא רֻבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּיָלוּד. גְּמָרָא: