עיקר תוספות יום טוב על משנה נדה ג׳:ד׳

4 ז כְּלוֹמַר, שֶׁרְגִילוּת הוּא שֶׁעִם וָלָד יָבֹא סַנְדָּל, אֲבָל אֵין סַנְדָּל שֶׁאֵין עִמּוֹ וָלָד, וּבִשְׁבִיל סַנְדָּל תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, דִּסְפֵק זָכָר וּסְפֵק נְקֵבָה הוּא. וְאִם הַוָּלָד אַחַר נְקֵבָה, הַסַּנְדָּל לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד אֲפִלּוּ לִימֵי טָהֳרָה. וְכִי אִצְטְרִיךְ תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, כְּגוֹן שֶׁהַוָּלָד הַשֵּׁנִי זָכָר, דְּיָהֲבִינַן לַהּ חֻמְרַת טֻמְאָה דִּנְקֵבָה בִּשְׁבִיל הַסַּנְדָּל, וִימֵי טֹהַר לְזָכָר לְחֻמְרָא. גְּמָרָא:

5 ח וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם. וְקָשֶׁה הִלְכָתָא אַהִלְכָתָא דְּרֵישׁ פֶּרֶק ג'‏ דִּבְכוֹרוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם הָרַ"ב יֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא סְבִירָא לֵיהּ שָׁם כְּהָרַמְבַּ"ם דְּטַעֲמָא מִשּׁוּם בִּטּוּל בְּרֹב, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּוָלָד הָיָה אֲבָל נִפְסַד וּמִפְּנֵי כֵּן אֵינוֹ נִכָּר: