מקור משנה מקואות ו׳:ה׳
5 הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה שֶׁבַּיָּם, אֵין מַטְבִּילִין בָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ נְקוּבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּכְלִי גָדוֹל, אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבְקָטָן, רֻבּוֹ. אִם הָיָה שַׂק אוֹ קֻפָּה, מַטְבִּילִין בָּהֶם כְּמָה שֶׁהֵם, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מְעֹרָבִין. הָיוּ נְתוּנִים תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֵינָם פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה, אֶלָּא מַטְבִּילִין אוֹתָן וּמַעֲלִין אוֹתָן כְּדַרְכָּן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות ו׳:ה׳
5 ח וְיֵשׁ חִלּוּק לְרַבִּי יְהוּדָה בֵּין כֵּלִים לְעֻקָּה. וְרַבָּנָן מַשְׁווּ לְהוּ אַהֲדָדֵי. הָרַ"שׁ:
6 ט וּמַטְבִּילִין. כֵּן הוּא בְנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֵין צָרִיךְ לָזֶה, דְּהָכִי פֵרוּשָׁא, אֶלָּא אֲפִלּוּ מַטְבִּילִין כוּ':