מקור משנה מקואות ד׳:ב׳
2 הַמַּנִּיחַ טַבְלָא תַּחַת הַצִּנּוֹר, אִם יֶשׁ לָהּ לְבִזְבֵּז, פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. וְאִם לָאו, אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. זְקָפָהּ לִדּוֹחַ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות ד׳:ב׳
2 א וְהַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרוֹקֵחַ כָּתַב דַּאֲפִלּוּ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹת פְּסוּלָה:
3 ב אֵינָהּ כוּ'. וּכְגוֹן דִּבְלָאו הַטַּבְלָא הָיוּ הַמַּיִם נִמְשָׁכִים לַמִּקְוֶה. דְּאִם לֹא כֵן, נִפְסָלִים מִשּׁוּם דַּהֲוָיָה עַל יְדֵי טָהֳרָה בָעִינַן, כְּמוֹ בְּפֶרֶק ה'‏ מִשְׁנָה ה'. הָרֹא"שׁ: