עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות ג׳:ג׳

3 ו דְּאִלּוּ הָיְתָה אַמַּת הַמַּיִם נוֹבְעִים, אֲפִלּוּ אֵינָהּ אֶלָּא כָל שֶׁהוּא הָיְתָה מְטַהֶרֶת הַמַּיִם שְׁאוּבִין שֶׁבַּבּוֹר. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:

4 ז לְעוֹלָם. מַיְרֵי שֶׁלֹּא הָיוּ הַמַּיִם שֶׁל הָאַמָּה אַרְבָּעִים סְאָה קֹדֶם חִבּוּרָן לְמֵי הַבּוֹר. דְּאִם לֹא כֵן, מַאי שְׁנָא מִכְּשֶׁיַּעֲמִיד בֶּחָצֵר אַרְבָּעִים סְאָה דִּלְעֵיל דְּיִטָּהֲרוּ עֶלְיוֹנִים מִן הַתַּחְתּוֹנִים:

5 ח שֶׁיִּתְחַשֵּׁב. מִדְּלֹא תָנֵי עַד שֶׁיֵּצֵא מִלּוּאֵיהֶן כְּדִלְעֵיל, מַשְׁמַע שֶׁהַמַּיִם הַצָּפִים וְיוֹצְאִים מִשָּׁם לֹא נַחְשֹׁב אוֹתָם כֻּלָּם מִן הָרִאשׁוֹנִים, אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בוֹ וְהַיּוֹרְדִים לְתוֹכוֹ. אִי נַמִּי מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה כוּ'. אֲבָל לְעֵיל חָשְׁבִינַן לְכָל הַיּוֹצְאִים שֶׁהֵם מֵהַבּוֹר, מִפְּנֵי דְהָתָם כֻּלְּהוּ כְשֵׁרִים וְלֹא נִפְסְלוּ אֶלָּא מִשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין. הָרַאֲבַ"ד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

6 ט לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה הַרְבֵּה קָרֵי לְהוּ. אֲבָל בִּכְלִי אֶחָד וּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה, אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: