מקור משנה חולין ד׳:ה׳
5 הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה וּמָצָא בָהּ בֶּן שְׁמֹנָה חַי אוֹ מֵת, אוֹ בֶן תִּשְׁעָה מֵת, קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ. מָצָא בֶן תִּשְׁעָה חַי, טָעוּן שְׁחִיטָה, וְחַיָּב בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ בֶן שְׁמֹנֶה שָׁנִים וְחוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה, שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ. קְרָעָהּ וּמָצָא בָהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי, טָעוּן שְׁחִיטָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין ד׳:ה׳
5 יד עָמַד עַל פַּרְסוֹתָיו. רַשִׁ"י:
6 טו טָעוּן שְׁחִיטָה. הִקְשָׁה בַּדְּרִישָׁה, פְּשִׁיטָא. וְלִי נִרְאֶה, דִּצְרִיכָא הִיא, מִדְּבַבְּהֵמָה תֹּאכֵלוּ לֹא כְתִיב אֵצֶל זְבִיחָה רַק בַּפָּרָשָׁה הַמְפָרֶשֶׁת אֵיזוֹ בְהֵמָה טְמֵאָה וְאֵיזוֹ טְהוֹרָה, הִלְכָּךְ הֲוָה אֲמֵינָא דְּהַתּוֹרָה מַתֶּרֶת מַה שֶׁבַּבְּהֵמָה בְּלֹא שְׁחִיטָה כְּמוֹ דָּגִים וַחֲגָבִים, הִלְכָּךְ אִצְטְרִיךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: