מקור משנה חולין ד׳:ד׳
4 בְּהֵמָה הַמַּקְשָׁה לֵילֵד, וְהוֹצִיא עֻבָּר אֶת יָדוֹ וַחֲתָכָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת אִמּוֹ, הַבָּשָׂר טָהוֹר. שָׁחַט אֶת אִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ חֲתָכָהּ, הַבָּשָׂר מַגַּע נְבֵלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מַגַּע טְרֵפָה שְׁחוּטָה. מַה מָּצִינוּ בַטְּרֵפָה שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ, אַף שְׁחִיטַת בְּהֵמָה תְּטַהֵר אֶת הָאֵבָר. אָמַר לָהֶם רַבִּי מֵאִיר, לֹא, אִם טִהֲרָה שְׁחִיטַת טְרֵפָה אוֹתָהּ, דָּבָר שֶׁגּוּפָהּ, תְּטַהֵר אֶת הָאֵבָר, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גוּפָהּ. מִנַּיִן לַטְּרֵפָה שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ. בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה בַאֲכִילָה, אַף טְרֵפָה אֲסוּרָה בַאֲכִילָה. מַה בְּהֵמָה טְמֵאָה אֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ, אַף טְרֵפָה לֹא תְטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָתָהּ. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר, תֹּאמַר בִּטְרֵפָה שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר. טֹל לְךָ מַה שֶּׁהֵבֵאתָ, הֲרֵי שֶׁנּוֹלְדָה טְרֵפָה מִן הַבֶּטֶן מִנַּיִן. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה שֶׁכֵּן אֵין בְּמִינָהּ שְׁחִיטָה, תֹּאמַר בִּטְרֵפָה שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָהּ שְׁחִיטָה. בֶּן שְׁמֹנָה חַי, אֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ, לְפִי שֶׁאֵין בְּמִינוֹ שְׁחִיטָה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין ד׳:ד׳
4 ט לְשׁוֹן הַתּוֹסָפוֹת, הַבָּשָׂר טָהוֹר, דְּעֻבָּר שֶׁבִּפְנִים אֲפִלּוּ מֵת חָשׁוּב כְּחַי, דְּהָא קָא מַהֲנֵי לֵיהּ שְׁחִיטַת אִמּוֹ לְהַתִּירוֹ אַף בַּאֲכִילָה:
5 י דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְלָאו מִטַּעֲמֵיהּ, דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּטֻמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים מְטַמֵּא. אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב פֶּרֶק כ"ז דְּכֵלִים מִשְׁנָה י'‏ בְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, וְהָכָא נַמִּי דִּכְוָתָהּ:
6 יא וְאַף עַל גַּב דְּמַגַּע טֻמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים הוּא. פֵּרוּשׁ אַף עַל גַּב דִּתְחִלָּה הוּא מַגַּע בֵּית הַסְּתָרִים, אֲפִלּוּ הָכִי מְטַמֵּא מִשּׁוּם שְׁעַת פְּרִישָׁה. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
7 יב שְׁחוּטָה. בִּשְׁחִיטָה עוֹשָׂה נִפּוּל פְּלִיגֵי. כִּדְאָמַר בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
8 יג תֹּאמַר כוּ'. וּמִסְּבָרָא נַפְקָא לָן. דְּכֵיוָן דְּאִית לָן סְבָרָא לְחַלֵּק, אָמְרִינַן דִּקְרָא דִמְרַבֶּה לִטְמֵאָה שֶׁלֹּא תְטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָה, לֹא אָתֵי מִנֵּיהּ טְרֵפָה, וְאֵין צָרִיךְ קְרָא לַטְּרֵפָה לְהַתִּירָהּ: