עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות ט׳

מקור משנה ברכות ט׳
1 הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ:
2 עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ עוֹשֵׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל, בִּזְמַן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לִפְרָקִים. עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת:
3 בָּנָה בַיִת חָדָשׁ, וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה, וְעַל הַטּוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה. הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא:
4 הַנִּכְנָס לִכְרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם, אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ, וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר, וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא:
5 חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ו וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. בְּכָל לְבָבְךָ, בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע. וּבְכָל נַפְשְׁךָ, אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ. וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנֶךָ. דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, וּבְמִנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר. כָּל חוֹתְמֵי בְרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ אוֹמְרִים מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין, וְאָמְרוּ, אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. וְהִתְקִינוּ, שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר רות ב וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם, וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְיָ עִמָּכֶם, וַיֹּאמְרוּ לוֹ, יְבָרֶכְךָ יְיָ. וְאוֹמֵר שופטים ו יְיָ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. וְאוֹמֵר משלי כג אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. וְאוֹמֵר תהלים קיט עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות ט׳
1 א מֵאַרְצֵנוּ. כְּשֶׁנֶּעֶקְרָה מִמְּקוֹמָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
2 ב זִיקִים הֵם נִצּוֹצוֹת וְהֵם תַּבְנִיּוֹת הַנִּרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם כִּדְמוּת כּוֹכָבִים וְיֵשׁ לָהֶם זְנָבוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
3 ג זוֹהִי שִׁיטַת הָרִי"ף. וְהָרֹא"שׁ כָּתַב דְּכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְקַע כָּל שְׁכֵנָיו מְשֻׁתָּפִים עִמּוֹ כוּ'‏ וְלֹא בָעֵי שֶׁיְּהֵא שֻׁתָּף עִמּוֹ בְּטוֹבָתוֹ רַק שֶׁיִּהְיֶה בִּבְשׂוֹרָה טוֹבָה גַּם לַאֲחֵרִים בְּשֶׁלָּהֶם, וְגָרְסִינַן דְּאִית לְהוּ לְאַחֲרִינֵי בַּהֲדֵיה:
4 ד בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. שֶׁהֵן טוֹבוֹת לוֹ וְלַאֲחֵרִים. גְּמָרָא:
5 ה וְהַטַּעַם שֶׁהַדְּבָרִים הַמְּצוּיִם יְבָרֵךְ עַל מַה שֶּׁנִּמְצָא מֵהֶם תְּחִלָּה וְאַל יְהֵא חוֹשֵׁשׁ לְמַה שֶּׁיִּקְרֶה בְּסוֹפָם. לְפִי שֶׁהָעֲתִידוֹת הָהֵם אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה אוֹ לֹא יִהְיֶה. הָרַמְבַּ"ם:
6 ו לִכְרַךְ. הִיא עִיר גְּדוֹלָה וּבְצוּרָה כְּדִמְתַרְגְּמִינַן וְהֶעָרִים בְּצוּרוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּרִיכָן רַבְרְבָן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לִכְרַךְ, וְשָׁם מְצוּיִים מוֹשְׁלִים רָעִים וּמְחַפְּשִׂים עֲלִילוֹת:
7 ז מִתְפַּלֵּל. אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וְלִפְאַת מִזְרָח וְלֹא גַּם כֵּן בְּרָכָה אֲבָל הִיא בַּקָּשָׁה. הָרַמְבַּ"ם:
8 ח אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ. שֶׁיִּכָּנֵס לְשָׁלוֹם, וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ שֶׁיֵּצֵא לְשָׁלוֹם, רַשִׁ"י. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ בִּיצִיאָתוֹ שֶׁיּוֹדֶה לָאֵל שֶׁהוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים בְּשֵׁם הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב כֹּהֵן מְפָרֵשׁ דְּבָרָיו, דְּהוּכְרַח לְהָרַמְבַּ"ם לְפָרֵשׁ דְּלֹא כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, מִשּׁוּם דְּהִקְדִּים בֶּן עֲזַאי הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר קֹדֶם צְעָקָה לֶעָתִיד וַהֲוָה לֵיהּ לְהַפֵּךְ דְּבָרָיו, אֲבָל לְפֵרוּשׁוֹ אָתֵי שַׁפִּיר דְּמַזְכִּיר כְּסֵדֶר מַה דְּמוֹסִיף עַל תַּנָּא קַמָּא. דִּלְתַנָּא קַמָּא אֵינוֹ נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל הַכְּנִיסָה, וְאָמַר בֶּן עֲזַאי וּמוֹסִיף וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר לְאַחַר הַכְּנִיסָה, וּלְתַנָּא קַמָּא אֵינוֹ צוֹעֵק לֶעָתִיד קֹדֶם שֶׁיָּצָא מֵהַכְּרַךְ וּמוֹסִיף בֶּן עֲזַאי וְצוֹעֵק לֶעָתִיד:
9 ט לְפִי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים רַבִּים נִרְאִים בִּתְחִלָּתָם טוֹבָה וְיִהְיֶה אַחֲרִיתָם רָעָה, וְעַל כֵּן אֵין רָאוּי לַמַּשְׂכִּיל לְהִשְׁתּוֹמֵם כְּשֶׁתָּבֹא עָלָיו צָרָה גְדוֹלָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹדֵעַ סוֹפָהּ. הָרַמְבַּ"ם. וְהָרִ"י כָּתַב שֶׁיַּחֲשֹׁב כִּי הַכֹּל כַּפָּרַת עֲוֹנוֹתָיו:
10 י וּבְיֵצֶר רָע. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הָעֶבְרָה וְהַכַּעַס, וְהָאַף שֶׁכָּל זֶה הוּא יֵצֶר רַע:
11 יא לֹא יָקֵל. הוֹאִיל וְהִזְכִּיר אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד הֵיכָן תַּגִּיעַ, בָּא לְהַזְכִּיר כְּמוֹ כֵן עַד הֵיכָן תַּגִּיעַ יִרְאָתוֹ, שֶׁזֶּה לֹא יָקֵל וְכוּ'‏ הוּא לִירָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה כִּדְאָמְרִינַן בִּיבָמוֹת דַּף ו'‏ לֹא מִן הַמִּקְדָּשׁ אַתָּה יָרֵא אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַמִּקְדָּשׁ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
12 יב רַשִׁ"י, וּמְסַיֵּם שֶׁהָיָה אַמָּה טְרַקְסִין. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְשׁוֹן טְרוּקֵי גַּלֵּי, כְּלוֹמַר שֶׁסּוֹגֵר הַלּוּחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּסִינַי, וְאוֹתָהּ אַמָּה חוֹמָה הָיְתָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבָהּ פֶּתַח אוֹ שַׁעַר. אֲבָל בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיְתָה חוֹמָה רַק שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ה'‏ דְּיוֹמָא וְהִלְכָּךְ אַסְבְּרֵי לַהּ אַבַּיִת רִאשׁוֹן:
13 יג גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם שֶׁנַּעֲשָׂה לִשְׁמִירַת הָרַגְלַיִם:
14 טו וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁהֵבִיא רְאָיָה עַל כָּל הָעוֹבְרִים עַל הַתַּקָּנוֹת הָהֵם כִּי יָבֹא זְמַן לְהִפָּרַע מֵהֶם וְלַעֲנֹשׁ אוֹתָם כִּי הֵם הֵפֵרוּ תּוֹרָה אֲבָל כִּפְשׁוּטוֹ הַפֵּרוּשׁ כְּשֶׁיָּבֹא הָעֵת לְהִפָּרַע מֵהֶם יִזְדַּמֵּן לָהֶם סִבּוֹת לְהָפֵר הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיָּחוּל עֲלֵיהֶם הָעֹנֶשׁ וְזֶה עִנְיָן עָמֹק, וּכְבָר הֵעִיר הַכָּתוּב כִּי מִשְׁפָּטָיו יְשָׁרִים כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט: