מקור משנה בבא מציעא ד׳:י״ב
12 הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת. מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּטָּם אֶחָד. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְכַּוֵּן לְעָרֵב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לַתִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבֹא אֶצְלוֹ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְלֹא יִפְחֹת אֶת הַשָּׁעַר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זָכוּר לָטוֹב. לֹא יָבֹר אֶת הַגְּרִיסִין, דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וּמוֹדִים שֶׁלֹּא יָבֹר מֵעַל פִּי מְגוּרָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְגוֹנֵב אֶת הָעָיִן. אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אֶת הָאָדָם וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא אֶת הַכֵּלִים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא ד׳:י״ב
12 מא מַתִּירִין. דְּאָמַר לֵיהּ אֲנָא מְפָלֵגְנָא אַמְגּוּזֵי, וְאַתְּ פָּלֵיג שִׁיסְקֵי. גְּמָרָא:
13 מב כְּגוֹנֵב. אֶפְשָׁר דִּלְהָכִי לֹא קָרֵי לֵיהּ גּוֹנֵב הָעַיִן מַמָּשׁ לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא בֵרֵר אֶלָּא מֵעַל פִּי הַמְּגוּרָה דַּאֲפִלּוּ הָכִי אָסוּר לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה בִּשְׁעַת הַמְּכִירָה עַל פִּי הַמְּגוּרָה שֶׁכֻּלָּן יָפוֹת וְאֵין בָּהֶן פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ כָּךְ לֹא יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ תָּמִיד שֶׁיֵּשׁ פְּסֹלֶת בּוֹ וּלְפִיכָךְ לֹא קוֹרְאוֹ אֶלָּא כְּגוֹנֵב כוּ':