מקור משנה בבא מציעא ד׳:י׳
10 כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים. לֹא יֹאמַר לוֹ בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח. אִם הָיָה בַעַל תְּשׁוּבָה, לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם הוּא בֶן גֵּרִים, לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כב וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא ד׳:י׳
10 לו שֶׁיָּכוֹל הוּא לוֹמַר לֹא עָשִׂיתִי כִּי אִם לְטוֹבָה, שֶׁהָיִיתִי חָפֵץ לִקְנוֹת מִקָּח זֶה. וְאֵין דַּיָּנֵי בְּנֵי אָדָם יְכוֹלִין לָדוּן עָלָיו. לְפִיכָךְ נֶאֱמַר וְיָרֵאת מֵאֱלֹהֶיךָ, הֱוֵי יָרֵא מִן הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת אִם לְטוֹבָה אִם לְאוֹנָאָה:
11 לז מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ. הַיְנוּ זוֹ אַף זוֹ, דַּאֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו אֵין לוֹ לְהַזְכִּיר. תּוֹסָפוֹת: