עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא ב׳:ו׳

6 יט יָשֵׁן. מִשּׁוּם שׁוֹגֵג אִצְטְרִיךְ. דְּלָא תֵימָא דְּלֹא מִחַיַּב שׁוֹגֵג אֶלָּא כְּשֶׁהוּא עֵר, אֲבָל יָשֵׁן אָנוּס הוּא, קָא מַשְׁמַע לָן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

7 כ הוּא מֵהַיְּרוּשַׁלְמִי. וְטַעֲמָא דְּשֵׁנִי הַבָּא אֶצְלוֹ הוּא פּוֹשֵׁעַ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

8 כא בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:

9 כב מִדְּקָתָנֵי סִמֵּא דּוּמְיָא דְּשִׁבֵּר הַכֵּלִים, מַה הָתָם נֶזֶק אִין, אַרְבָּעָה דְּבָרִים לֹא, אַף סִמֵּא כוּ'. גְּמָרָא. וּלְשׁוֹן אֲפִלּוּ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב, אֵינוֹ מְדֻיָּק. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: