עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא ג׳:א׳

1 א מִשּׁוּם דְּאָדָם בַּעַל מַחְשָׁבוֹת הוּא וְאַגַּב טִרְדָא דְּלִבֵּיהּ לָאו אוֹרְחָא לְעַיּוֹנֵי וּמֵיזָל. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

2 ב הֶחָבִית. פָּתַח בְּכַד וְסִיֵּם בֶּחָבִית, לוֹמַר לְךָ הַיְנוּ כַּד הַיְנוּ חָבִית. לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ, לְמִקָּח וּמִמְכָּר. עַיֵּן בַּגְּמָרָא:

3 ג נִשְׁבְּרָה. שֶׁלֹּא הִנִּיחַ אֶלָּא נִתְקַל וְנִשְׁבְּרָה. וְהַיְנוּ דְּהָרַ"ב קָרֵי לֵיהּ נִתְקַל לְמַזִּיק בְּכַדּוֹ שֶׁנִּשְׁבַּר:

4 ד כְּלוֹמַר וּבִלְאַחַר נְפִילָה פְּלִיגֵי. דְּהָא בְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה מְפָרֵשׁ בְּמִתְכַּוֵּן, אִם נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בַּחֲרָסֶיהָ כוּ', הַיְנוּ אַחַר הַנְּפִילָה, דְּאִי בִּשְׁעַת נְפִילָה לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בַּחֲרָסֶיהָ אֶלָּא מִתְכַּוֵּן לְשָׁבְרָהּ כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן תַּרְתֵּי לָמָּה לִי, מַיִם וַחֲרָסִים. וּבַגְּמָרָא, חֲדָא לִשְׁעַת נְפִילָה דְּבֵיהּ נַמִּי פְּלִיגֵי, וַחֲדָא לְאַחַר נְפִילָה, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 ה דְּמִתְכַּוֵּן לְהַשְׁלִיכָהּ מַמָּשׁ לֵיכָּא לְמֵימַר, דְּאִם כֵּן הֲוָה מַשְׁמַע דְּבִכְגוֹן הַאי הוּא דִּמְחַיֵּב רַבִּי יְהוּדָה, אֲבָל אִם לֹא כִּוֵּן לְהַשְׁלִיכָהּ אַף עַל גַּב דַּהֲוֵי פּוֹשֵׁעַ לְגַבֵּי נְפִילָה פָּטוּר, וְלֵיתָא, דְּעַד כָּאן לֹא פָּטְרֵי רַבָּנָן דְּרַבִּי מֵאִיר אֶלָּא בְּמַפְקִיר נְזָקָיו דְּנִתְקַל:

6 ו הֲוָה לֵיהּ כְּהֶפְקֵר דְּאָתֵי מִמֵּילָא. הָרִי"ף: