1ויקרבו. גם זאת הפרשה דבקה עם כאשר צוה משה לתת מנחלת ישראל ערים ללוים:2ראשי אבות. הם הנשיאים:3ואם יהיה היובל. ואפילו שיהיה היובל לא נקוה לשוב הנחלה אלינו רק תהיה תמיד נוספת על נחלת המטה:4כן מטה בני יוסף. כי ראשי האבות דברו בעבור כל המטה:5וטעם תסב. שפעם תסוב מפה ומפה ס"א תסוב מכה וכה בין הם בין אחרים:6וטעם לא תסוב נחלה. מהיום קודם נחלת הארץ:7וכל בת יורשת נחלה. אחר ניחול הארץ על כן אמר הכתוב ולא תסוב נחלה פעם שנית:8מחלה תרצה. הזכירם הכתוב בתחלה כאשר נולדו ועתה הזכיר' כאשר נשאו לאנשים בתחלה:9ממשפחות. לאות כי בני דודיהן לא היו כולם אחים:10אלה המצות. של הנחלה והנדר וכל בת יורשת נחלה ומשפטי הדם:11על ירדן ירחו מזרחה: