11ויחל משה. זאת הגזרה לא מצאנוה מזה הטעם כי אם על פנים כמו יחלו פני נדיב משלי יט ו ולפי דעתי כמו ופניה לא היו לה עוד ש"א א יח וכלם ככה על כן אסור לומר חליתיך, או אחלך, כי יבא מגזרת אשר חלה ד' בה דבר' כט ל י"א כי זאת התפלה היא הנזכרת בפרשת והיה עקב וזו התפלה היתה ראויה להכתב אחר שוב משה אל ההר על כן וינחם ד' אחר שהתפלל והתנפל מ' יום ואם נחם על הרעה בראשונה מה טעם לומר אולי אכפרה בעד חטאתכם פ' ל כי ירד ושרף העגל והרג עובדיו אז שב להתפלל לשם בעד ישראל ובעד אהרן שהיה הסבה ואחרים אמרו, כי תפלת "אל תשחת עמך" דבר' ט כו איננה זאת הנזכרת במקום הזה ולפי דעתי כי טעמי התפלה שוים כאשר אפרש, כי איך יחלה פני השם לפני שרוף העגל, וישק את בנ"י, ויהרוג עובדיו, רק השם רמז לו שיתפלל אחר רדתו ויסיר העגל על כן כתוב אולי אכפרה בעד חטאתכם פ' ל אחר שהסיר החטאת, כאשר כתוב ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל דבר' ט כא והנה בעבור שהשם אמר לו ועתה הניחה לי, הזכיר התפלה שהתפלל בהתנפלו לפני השם, וזאת הפרשה היתה ראויה להכתב אחר וישב משה אל ה' פ' לא ואין מוקדם ומאוחר בתורה רק רצה לדבק דבר מי אשר חטא לי פ' לג עם ועתה לך נחה את העם פ' לד, וכתיב ויגוף ד' את העם פ' לה:12ויחל. הנה כתוב ואתנפל לפני ד' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו' כי אמר ד' להשמיד אתכם דבר' ט כה, וזהו הרף ממני ואשמידם שם שם יד כי אין הדעת סובלת שיתפלל משה בעד ישראל וע"ג ביניהם עד שהסיר אותה:13והנה למה ד' יחרה אפך בעמך. כמו אל תשחת עמך ונחלתך דבר' ט כו אשר הוצאת בכחך הגדול ובזרועך הנטויה שם שם כט וזה אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה וכתיב זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב שם שם כז וזהו זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת למטה פ' יג והטעם שתזכור להם שבועתך, ולא פי' זה בפ' זכור לעבדיך כי אינו כמו זכור עדתך קנית קדם תה' עד, ב בעבור הלמ"ד והנה פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם דבר' ט זהו כמו למה יאמרו מצרים לאמר פ' יב:
