אבן עזרא על שמות ל״א

1 וידבר. אמר הגאון למה נבחרו בצלאל ואהליאב, והשיב כי בצלאל מבני יהודה שהמשילו יעקב לגור אריה גם אהליאב מבני דן שהמשילו משה לגור אריה והאריה צר מאחוריו, וככה היה הבית וזה דרש הדורש כי בצלאל ואהליאב לא בנו הבית, ורוחב המשכן שעשו היה שוה ואין טעם לשאלתו, כי נבחרו בעבור שלא היה בישראל כמוהם:

1 ראה. בעין כבוד:

2 והקרוא הוא בצלאל והטעם קראתי בשמו שאין כמוהו לעשות המשכן:

3 ועל דרך הפשט כלב בן יפונה איננו כלב בן חצרון בראיות גמורות והמשכילים יבינום:

1 ואמלא אתו.כמו ויהושע בן נון מלא רוח חכמה דבר' לד, ט וכתוב ונחה עליו רוח ד' ישעי' יא, ב ופי' מה היא רוח ד' והיא רוח חכמה ובינה שם, החכמה היא הצורות האצורות באחרונית מוח הראש ומלת תבונה גם בינה מגזרת בֵין והיא הצורה העומדת בין צורת הדעת ובין צורת החכמה כנגד הנקב האמצעי במוח הראש כי החכמה כנגד הנקב האחרון והדעת המתחברת בנקבי המוח על המצח מההרגשות ובלשון ישמעאל קורין הדעת אלתכיי"ל והתבונה אלפכר"ה, והחכמה אלחכמ"ה, והנה בצלאל היה מלא כל חכמה בחשבון ומדות וערכים ומלאכת שמים וחכמת התולדת וסוד הנשמה והיה לו יתרון על כל אנשי דורו, שהיה יודע כל מלאכה, כי רבים חכמי לב לא ידעו אפילו מלאכה אחת על כן כתוב ובכל מלאכה בוי"ו:

1 אתו. כמוהו במלאכות, ולא בחכמת מלאכת חרש, והנה פי' ובכל מלאכה לחשוב מחשבות:

2 ובלב כל חכם לב. לעשות מלאכה כי גם זה ימצא בתולדת האדם, שיוציא מלבו דברים עמוקים במלאכת המדות, והוא לא למד החכמה:

3 ועתה יזכיר כל אשר יעשו:

1 את. החל מהאהל שהוא כולל והזכיר הארון והכפורת בעבור גודל מעלתם:

2 ואת כל כלי האהל. הפרכת והמסך והקרשים והבריחים והזכיר השולחן על הדרך שהזכרתי:

1 ואת בגדי השרד. בגדי הנסיעה שיכסו בהם הארון והשלחן והמזבח והמנורה וככה מפורש ומן התכלת והארגמן ותולעת השני למטה לט א כל אחד לבדו ככתוב בפרשת במדבר סיני עשו בגדי שרד ואח"כ כתוב ויעשו את בגדי הקדש שם שם ואחר כן פירש אותם, והנה מלת שרד מגזרת פליט ושריד ירמי' מד יד:

1 לקדש. לצרך הקדש הם:

1 ויאמר. כל לאמר עם וידבר לאמור לו רק זה לאמר לישראל:

1 ואתה. טעם אך, בעבור אשר צויתים ככתוב למעלה אולי חשבו כי יעשו כן בשבת אמר חכם מהחכמים הגדולים, ידוע כי שבת אחת שבת ד' א"כ מה טעם שבתותי והשיב בעבור כי שתא אלפי שני הוה עלמא הנה האלף השביעי שבת, גם שנת השמיטה שבת שבתות רבות בכל שנה ודע כי לא מצאנו מפורש במועדים שבת רק שכתובה, ומחלוקת יש בפי' ממחרת השבת והאמת דברי הקבלה רק צריכים תיקון כאשר אפרש במקומו ויום הכפורים נקרא שבת רק לישראל לא לשם:

2 כי אות היא. בסוף אפרש מה היא האות:

3 מקדשכם. בקדשכם השבת שקדשתי ולא עשיתי ביום השבת מלאכה:

1 ושמרתם. אולי יומת זה, כמו וגם בעליו יומת למעלה כא כט, והעד כל העושה בו מלאכה בסתר או לפני עד אחד אכריתנו:

1 ששת. ועוד הוסיף לפרש כי ששת ימים מותרים לעשות מלאכה, ובא מלת יעשה עם מלאכה אולי יחסר מלת כל, או דבר מעשה והנה הטעם אם יעשה מלאכה בפרהסיא המיתוהו אתם:

1 ושמרו. שישמרו ימי השבוע שלא ישכחו איזה יום הוא שבת ושיתקן צרכיו ודרכיו ביום הששי כדי שישמור השבת ולא יחללנה:

2 והנה פי' לעשות השבת כמו וימהר לעשות אותו ברא' יח ז:

1 ביני. ובמילה כתוב ברית גם אות וככה בשבת, והגאון אמר כאשר ימצא נמול בפריעה, ידעו המוצאים אותו שהוא מישראל וככה כאשר לא יעשה מלאכה בשבת, או לא ישא ויתן בשבת, ולפי דעתי כי פי' אות היא כי ששת ימים עשה, והנה העושה מלאכה בשבת, מכחיש הוא במעשה בראשית:

2 והתורה דברה כלשון בני אדם להבין השומעים ואמר וינפש, כי השם, לא ייעף ולא יגע ישעי' מ כח כי הנה בריאותיו שהם הגויות הנכבדות שהם צבאות השמים לעולמי עד סובבים ביום ובלילה ואף כי הנכבדים שאינן גופות ואף כי יוצר הכל שהוא שוכן עד ויושב קדם, ואין מעשיו בתנועה רק הכל נעשה בדברו:

1 ויתן. ריקי מוח יתמהו מה עשה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, ולא ידעו אם יעמוד שם עם השם כמספר הזה וכפל כפלו שנים לא יוכל לדעת חלק מאלף ממעשה השם ודרכיו וסוד כל המצות שצוהו, כי יחשבו כי המעשה העיקר, ואיננו רק הלבב והמעשה, והלבב והלשון להרגיל, וכן כתוב בפיך ובלבבך לעשותו דבר' ל יד וקדמונינו אמרו רחמנא לבא בעי ושרש כל המצות עד שיאהב את השם בכל נפשו וידבק בו, וזה לא יהיה שלם אם לא יכיר מעשה השם בעליונים ובשפלים וידע דרכיו, וככה אמר הנביא כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי ירמי' ט כג אז יתברר לו, כי השם עושה חסד משפט וצדקה בארץ שם ולא יוכל לדעת השם אם לא ידע נפשו ונשמתו וגופו, כי כל מי שלא ידע מהות נפשו, חכמת מה לו, והנה משה שהתנבא ארבעים שנה במדבר, ועמד בסודות רבות שגלה לו השם בהר סיני, והוא אמר לפני מותו, אתה החלות להראות את עבדך את גדלך דבר' ג כד והנה עתה החל והראה לו גדולת השם, וזהו אמת כי לגדולתו אין חקר תה' קמה:

2 לחת אבן. פירשתיו ודבר הכתוב באצבע אלהים על מנהג האדם, כי כל חפץ השם בדבר פיו יקום ופי' דבר פה על דרך משל כמשפט מלכי האדם, וככה כי הוא צוה ונבראו תה' קמח ה ודברי השם נצבים הם בשמים כנגד השפלים, וכן כתוב לעולם ד' דברך נצב בשמים תה' קיט והמשכילים יבינו:

3 אמר אברהם המחבר צריך אני להאריך על דבר העגל, יש מהקדמונים שאמרו שנהרג חור והנה אהרן פחד, ויש מי שאומר כי פחד על ישראל אם יהרגוהו שהשם ימיתם כולם, ועל דרך הפשט אם מעשה העגל ע"ג, למה פחד אהרן שיהרג והלא מתו אחריו כמה חסידים מישראל שלא הגיע מעלתם למעלת אהרן בחסידות לפרסת כף רגל אהרן על ייחוד השם, והנה חבירי דניאל הושלכו לכבשן האש בעבור שלא ישתחוו לצלם ואיך יעשה אהרן פסל שהמעשה קשה מהשתחויה, והלא אהרן קדוש השם היה ונביא על ישראל, ומצות רבות נתנו על ידו עם משה אחיו, והנה יהיה חור טוב ממנו ואם הוא עשה ע"ג חייב היה משה להרגו קודם עובדי העגל, והנה משה התפלל בעדו והעובדים הרג, ואיך היה אחר כן מכפר על בני ישראל הוא וזרעו עד סוף כל הדורות, ואל תשים לבך אל דבר קח לך עגל בן בקר לחטאת ויקרא ט ב כי אינו על דבר העגל, כי הנה כמוהו ביום הכפורים לכל כהן משוח מצוה לתת פר בן בקר לחטאת ולא נוכל לומר בעבור חטאת האב כי כל הכהנים היו בני אלעזר ובני איתמר וכבר נולד פנחס, ועוד בפרשה שיתנו ישראל שעיר עזים אחד לחטאת והם לא עשו דמות שעיר גם פרה אדומה איננה לכפר על ע"ג רק לטהר הטמאים, וכל אנשי המחקר מודים כי השם לא יבחר שליח שידע כי בסופו יעבוד ע"ג, ואין כל נביא שליח, והנה ראינו שאמר משה לפני מותו תמיך ואוריך לאיש חסידך דבר' לג ח והנה לא הזכיר דבר העגל, רק לא נמצא בו אלא מה שנמצא במשה והמה דבר מי מריבה כאשר אפרש במקומו, ויש אומרים כי ישראל רִמו אהרן שעשו דפוס עגל והשליך אהרן הזהב באש ולא הרגיש, וראייתם ואשליכהו באש ויצא העגל הזה למטה לב כד וזה אינו נכון, כי אהרן איך בחרו השם אם היה טפש שירמוהו פתאים ועוד למה בנה מזבח לפניו וצוה שיזבחו זבחים ועולות, ואחרים אמרו אין זה אהרן שעשה העגל אחי משה, גם זה הבל, כי הקהל לא נקהלו רק אל ההוה תחת משה וכן כתוב והנה אהרן וחור למעלה כד יד, ואם היה אחר למה לא הרגו אהרן או משה ברדתו מן ההר גם התפלל בעדו, כי איננו נכון שיעשה חסיד ע"ג בעבור אחרים שלא ימותו גם אומרים רבים כי פי' חג לד' מחר, שהעובדים העגל יהיו נהרגים על יד משה כי אין משמע דברו רק אחר שבנה המזבח לפני העגל צוה להכריז במחנה שישחטו מחר במזבח שבנה, כמו אסרו חג בעבותים תה' קיח, כז, וכן עשו וישכימו ממחרת ויעלו עולות למטה לב, ו ומחשבת הלב אינם מועילות, כי הנוקב את השם על פי דבורו יהרג וככה האומר נלכה ונעבדה אלהים אחרים דבר' יג ז, והמפרש אנכי עשו בכורך ברא' כז יט אנכי מה שאנכי, אבל עשו הוא בכורך, אינו פשט ולא יצא מחכמת הדבור, ואם ישאל אדם בבי"ד את חבירו האתה הוא חבירי שהלויתי לך כך וכך, ואמר אני, לא יוכל לומר מחשבתי היתה שאני חבירו לא יותר, גם ככה דברי דניאל לנבוכדנצר, מרי חלמא לשנאך דניאל ד טז דרך מוסר, ועתה אומר לך, דעת הגאון רב סעדיה, אמר כי אהרן עשה בערמה כאשר עשה יהוא על כן בנה מזבח והקשה על נפשו, אם כן למה התאנף השם בו, והנה השיב בעבור שלא הרגם מיד כאשר עשה בבואו גם זה איננו נכון, כי הוא קרא חג לד' מחר, וזה השם הוא שם עצם לכבוד השם, ולא יתערב אחר עמו כמלת אלהים שהיא לענינים רבים ועוד למה לא הזכיר זה בענותו למשה, כי הוא אומר ואשליכהו באש, ואין המענה דומה לשאלה, ועתה אחל לפרש דרך קצרה קצת הסוד, חלילה חלילה שעשה אהרן ע"ג, גם ישראל לא בקשו ע"ג, רק חשבו שמת משה שהסיעם מים סוף כאשר פירשתי, כי ראו שהמן אינו יורד בהר סיני, ומשה התעכב שם מ' יום, ואין כח באדם לחיות זה הזמן בלא מאכל, כי הוא לא אמר להם מתי ירד גם הוא לא ידע כי השם אמר לו, עלה אלי ההרה ושב שם עד שאתן לך לוחות הברית, ומלת אלהים כבוד חונה בצורת גויה וככה אמרו אשר ילכו לפנינו למטה לב א, ואם תשים לבך אל המסע הראשון אז תבין זה, והנה לכבוד השם נעשה, על כן בנה אהרן מזבח לפניו, והכריז שיזבחו מחר לכבוד השם וכן עשו כאשר צום, וזו תשובת אהרן כי נקהלו עליו, וכמו שהודעתיך כי כל קהלה ואחריה על היא גנאי, ואם אחריה אל היא לשבח, כמו ויקהלו אל המלך שלמה מ"א ח ב וזהו אתה ידעת את העם כי ברע הוא למטה לב, כב כי אני לא עשיתי רע להם, כי לא בקשו רק אשר ילך לפניהם, ולכבוד השם עשיתיו, רק בעבור שישראל היו מעורבים עם ערב רב, וזהו כי ברע היא ולא אמר רע הוא וחשבו מעטים מישראל שהיתה ע"ג והביאו זבחים והשתחוו לו ואמרו אלה אלהיך ישראל, ואל תתמה בעבור שהכתוב אומר, כי שחת עמך סרו מהר למטה לב ז ח כי לא כתוב כל עמך הלא תראה כי לא מעל בחרם רק עכן לבדו, והנה כתוב חטא ישראל וגם עברו וגו' וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם יהושע ז יא, והנה כל עובדי העגל לשם ע"ז שאמרו אלה אלהיך ישראל, או היתה כן במחשבתם לא היו רק שלשת אלפים והנה הם חצי עשירית עשירית המחנה והכלל כי לא נעשה כהוגן ע"ד שנחשב לפתאים שהיה ע"ג ואל תתמה בעבור שהתאנף השם באהרן, כי זה בעבור שהיה הוא הסבה, כי הנה נענש עם משה אחיו על דבר מי מריבה ולא חטאו בזדון, וכתוב עליהם לא האמנתם בי במד' כ יב מריתם שם כז יד מעלתם דבר' לב נא, וחכמי המזלות אמרו כי המחברת הגדולה לשנים העליונים היתה במזל שור וזה כזב כי לא היתה רק במזל דלי, ועל דרך חכמת המזלות הוא מזל ישראל, ורבים נסו זה הסוד דור אחר דור גם אני ראיתי ככה, והנה שמוהו בחצי השמים: