אבן עזרא על שמות כ״ד:ו׳

« אבן עזרא על שמות כ״ד:ה׳ אבן עזרא על שמות כ״ד:ז׳ »

6 רמב"ן על שמות פתח ↗

וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנוֹת הֵם כֵּלִים עֲשׂוּיִם שֶׁלֹּא כִּדְמוּת כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ, וּלְכָךְ אָמַר כִּי חֲצִי הַדָּם שֶׁהָיָה דַּעְתּוֹ לִתֵּן עַל הָעָם שָׂם בַּכֵּלִים הָהֵם, וְהַחֲצִי הָאַחֵר זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ מִן הַמִּזְרָקוֹת שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ בָּהֶם כְּדֶרֶךְ הַקָּרְבָּנוֹת. וְר"א אָמַר אבן עזרא על שמות כ"ד:ו' כִּי בָּאַגָּנוֹת יְשַׁמֵּשׁ בַּעֲבוּר שְׁנֵיהֶם. וְכֵן דַּעַת אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על שמות כ"ד:ו' שֶׁתִּרְגֵּם "בְּמִזְרְקַיָּא":

6 מחוקקי יהודה; יהל אור פתח ↗

כו ובמקח"מ "העולה":

7 מחוקקי יהודה; יהל אור פתח ↗

לב באמרם נעשה ונשמע:

6 ויקח חצי הדם. מהעולות והשלמים:

7 ומלת באגנות, כלים עגולים כמו אגן הסהר שיר ז ובלשון ערבי אגאן:

8 וחצי הדם של עולה והשלמים זרק על המזבח לשם, והנה באגנות ישמש לשנים שנתן חציו באגנות וחציו אחר באגנות:

6 מחוקקי יהודה; קרני אור פתח ↗

ו והרמב"ן ז"ל אחר שהביא פי' הח' ז"ל כתב, וכן דעת אונקלס שתרגם "במזרקיא" ר"ל בכלי שרת, ולשון רבים מוסב על שתי המחצות בין שזרק על המזבח, ובין שזרק עליו לכפר על העם:

7 מחוקקי יהודה; קרני אור פתח ↗

ז וכן נראה דעת הרמב"ן ורע"ס דזרק ממש על העם חצי דם השני, וכן נראה מג' יבמות מו ב ורש"י ותוספות שם, וכן כתב רש"י לעיל פ' ו "להזות על העם" ודעת אונקלס דגם חצי השני זרק על המזבח לכפר על העם, ויש להקשות למה הוציא את הכתוב מפשוטו ולא תרגם כדרכו "וידי על עמא" ועיין במיני תרגומא שהטיב לבאר דעת הח' ז"ל, ודעת אונקלס, ודעת הרמב"ן, וכן האריכו בזה לבאר דעת אונקלס, בעל לחם ושמלה, ונתינה לגר עיי"ש, והנה הנוסח שלפנינו באונקלס כ"ה נוסח רב"ח עיי"ש ביאורו וכ"ה בס' יא"ר שכתב שמצא כן בתרגום ספרדי וגם הוא כתב, ודעת אונקלס לא הבנתי וכן ת"י, ושד"ל הביא נוסח מהכ"י שבידו, שרש"י ז"ל, הגיה וכתב, ותרגומו "ואדי על מדבחא" עיי"ש דעתו בזה, והנה הזריקה שהיתה על העם, דעת הרלב"ג שזרקו על קצתם, לא על כל אחד מהם, כי כמו שבזריקה אשר תהיה על איש אחד, מצאנו שלא תצטרך להיות על כל חלקיו, אבל יספיק שתהי' על קצת חלקיו, כי הענין בזריקה שתהיה על העם כלו:

« אבן עזרא על שמות כ״ד:ה׳ אבן עזרא על שמות כ״ד:ז׳ »