1ואני. היה בספרד חכם שמו בן היוצר, וחבר ספר הקץ ופירש למועד מועדים וחצי אלף וחמש מאות שנה ותחילתם משנת אחת לדריוש המדי והנה טעה כי חשב כי זה הפסוק דברי דניאל ואיננו רק דברי המלאך, כי הוא דבק למעלה. ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם - והטעם: אם עזרני עתה בהלחמי עם שר פרס, גם אני עזרתיו עם שר כשדים, אז מלך דריוש המדי כאשר הוא כתוב: ודריוש מדאה קבל מלכותא וזהו: ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדתי למחזיק ולמעוז למיכאל והעד שהם דברי המלאך, כי כתוב אחריו ועתה אמת. ויש לתמוה מהפסוק, ואם טען הטוען הראה לי כמוהו שהפסיק וחזר במלת לו, על הפרשה העליונה הראיתי לו, וירא אליו ה' באלוני ממרא, ויגש אליו יהודה וקודם שאדבר על דבר פרס אדבר על דבר המלאכים ואין ביניהם קנאה. וכתוב: עושה שלום במרומיו והנה הם סודות עמוקות לא יבינום רק אחד מני אלף, ואומר בסוד התולדות ודברי נשמת אדם שאיננה גוף וחכמת הגלגלים ותנועתם עם דברי המשרתים והמזלות, ועתה ארמוז לך רמיזות כי כבוד אלהים הסתר דבר ואתה שים לבך לתבונה והשם יתן לך חכמה.2נאום אברהם המחבר: הנה נא הואלתי לדבר האחד שהוא טרם החשבון הוא, מפאה אחת סבת כל החשבון ומפאה אחרת הוא כל החשבון לא יוסיף ולא יגרע והוא סבת כל תוספת וחסרון, והוא לא יקבל כפל ולא חילוק והוא סבת שניהם וזה האחד הוא עולם הראשון כנגד העולמות שהם אחריו, וזה העולם אינו גוף והוא הנקרא מראה כבוד השם העליון ולא ישתנה בעצם או במערכת, ואין לו זמן ומקום והשם הנכבד בקרבו. והעולם השני שהוא התיכון, שם נשמות צורות אמת בלא גופות, גם נשמות בגופות ואין להם מספר אצלינו גם הגופות כגופות וכולם הם נכבדות, כי אין להם הפך או תמורה או שינוי בעצמם, רק על דרך מקרה במערכת תנועתם וזה העולם יקרא: היכל הקדש והם שמי השמים ושם כסא הכבוד ושם מיכאל וגבריאל, על כן תירגם יונתן בן עוזיאל קדיש במרומא בית שכינתיה וזה הוא שהזכיר בתחילה יושב על כסא והוא כסא הכבוד ושוליו. והטעם ושולי הכסא מלאים את ההיכל ואמר קדיש על ארעא עובד גבורתיה והנה השנים הנעלמים והזכיר אחרי כן קדיש בעלמי עלמיא. ודע כי התואר לא ישתנה כנגד המקומות על כן סוד דבריו הוא וקרא והנה גופות העולם התיכון לא תחילנה ולא תכלינה, וכתוב על זה העולם הללוהו כל מלאכיו, גם צבאיו גם המשרתים גם שני המאורות, ואמר על הכל: כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור, ויש הפך בתנועות מי מהם הולכים ממזרח למערב והפך גם צפונית גם דרומית גם בקו השוה גם ישרים במרוצתם גם שבים אחורנית, גם עומדים גם מהירים גם מתאחרים גם עולים גם יורדים גם נראים גם נעלמים גם מתחברים המשרתים לבדם ק"כ מחבר, והם העליונים אין קץ להם ופעמים לנוכח ופעמים במבט אהבה, ואומר וכל זה אין ביניהם רק ככה יתחדשו מעשים בעולם השפל, בעבור תנועתם והשתנותם פעם לטוב פעם לרע, ואלה דברים צריכים פירוש ארוך ולא יכילם ספר אחד לדעת סודם על מה זה. והעולם השלישי הוא מתחת לרקיע, וכולו מלא גופות דקות גם עבות וגופות יש בהם נשמות גם רוחות גם נפשות והאדם לבדו הוא סוד זה העולם השפל ובעבורו נברא ונשמתו קשורה בנשמות העליונות, ובעבור כי המדבר אדם גם השומע הוא אדם על כן העליונים על האדם גם השפלים על מתכונת האדם, והנה אדיר העליונים וישפילם כי לא אוכל לדבר אם לא יעשה ככה ויגביה השפלים. על כן אמרו חכמים ז"ל: דברה תורה כלשון בני אדם. יאמרו: וראש עפרות תבל, וכסה את עין הארץ, והאזיני ארץ הטי אזנך, ועל האבן כי היא שמעה דבר ה', ותפתח הארץ את פיה, מירכתי ארץ בלב ימים, על שפת הנהר, יד הירדן, וכובע ישועה בראשו, עיני ה', באזני ה', כי פי ה' דבר, בדבר שפתיך, אף ידי יסדה ארץ, וימיני טפחה שמים, ויאמר ה' אל לבו, על כן המו מעי לו, ותחת רגליו, ועל זה הדרך, ויחר אף ה', אוהב ה', וילך ה', ה' למבול ישב, הנה ה' רוכב על עב קל, עורה למה תישן, ויקץ כישן ה', החשתי מעולם, אחריש אתאפק. והנה שר פרס הוא הפקיד על המחברת הגדולה או האמצעית והנה דניאל הזכיר הפקיד בשם המלאך, ודבר העוד הוא המבטי שהוא מאהבה וטעם כ"א יום כנגד הפקיד על דניאל בעצמו, כי כאשר יש פקידי על כל גוי כן יש על כל איש והפך זה וזה היא המלחמה, והנה זה העולם השפל הוא עולם ההפכה והתמורה בעצם ובמערכה ובתנועה, והצורה שהזכיר דניאל היתה נראה לו במראות נבואה. וכבר גליתי לך סוד המלאכים הקדושים בדרך קצרה ברמיזות ויש ראיה על כל זה מדברי הנביאים, גם ראיות מחכמות החיצונות, ודע כי גזירות העוברות והעתידות באות מהשמים והם דברי השם וכתוב: לעולם ה' דברך נצב בשמים וסוד המערכות מתחילת בריאתם על כל מערכות השמים הם הספרים, על כן סוד החלומות, ועתה אשוב לפרש דברי המלאך.3ועתה - אמר הגאון: כי מלכי מדי ופרס הם ד' ואלה הם: דריוש המדי, וכורש הפרסי, גם אחשורוש, ודריוש הפרסי, שהרגו אלכסנדרוס ופירש הנה עוד שלשה מלכים עם כורש ויהיה פירוש והרביעי שהוא דריוש הפרסי הוא רביעי לדריוש המדי, כי זאת הנבואה היתה בשנת שלש לכורש הפרס. ורבי משה הכהן הספרדי אמר: כי ו' מלכים היו: הא' דריוש הזקן הוא המדי, והשני כורש הפרסי, והג' אחשורוש, והד' ארתחששתא, שצוה שלא תבנה עיר הקדש. וה' דריוש הפרסי, שצוה לבנות הבית. והו' הוא ארתחששתא העשיר, שהרגו אלכס נדרוס, הוא שעלה עזרא גם נחמיה בימיו כאשר הוא כתוב. ולפי דעתי: יהיה פירוש הנה עוד שלשה מלכים והרביעי לא יספר עמם כורש, כי הכתוב עוד שהן עתידין להיות ויש לטעון עליו אם פירוש עוד ככה, למה אמר הנה עוד שלשה מלכים, כי משמע דברו לא יותר ולמה אמר והרביעי והנה היה ראוי שיאמר הנה עוד ד' מלכים?! ויש עוד להשיב: הנה כורש מלך שלש שנים כי כן כתוב, וכתוב במגלה כי מעשה המן היה בשנת י"ב למלכות אחשורוש ובספר מלכי פרס כי כל מלכותו ארבע עשרה שנה, א"כ מתי מלך ארתחששתא הראשון שצוה שלא תבנה הבית?! ולפי דעתי: כי חמשה מלכים הם מלכי מדי ופרס: הא' דריוש המדי, והב' כורש הפרסי, וגם הג' הוא אחשורוש וזה השם הוא לשון פרסיים ובלשון כשדים הוא ארתחששתא, הוא שצוה שלא תבנה ירושלים, וככה כתיב: בימי אחשורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים והנה פי' השטנה והאגרת בלשון תרגום כאשר נכתבה והפירוש הפרשה הנזכרת בימי ארתחששתא כתב בשלם ואין זאת השטנה דברי המן, כי לא היתה בתחלת מלכותו רק כאשר מלך אחשורוש צוה שיעלו היהודים ויבנו הבית, על כן כתוב: כי סליקא מן לותך כי ברשותו הלכו ובעבור האגרת שנכתבה לו החמיץ ככורש וזהו ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס. ועל דרך הפשט, אילו היה מלך אחד היה כתוב כורש הוא דריוש הוא ארתחששתא כמשפט הלשון והנה אחר כורש היו שלשה לבדם והם אחשורוש שהוא ארתחששתא הראשון, והשני דריוש הפרסי שהוא רביעי לכורש, שהנבואה בימיו הוא ארתחששתא שמלך שנים רבות, כי הנה כתוב בעזרא שנת שלשים למלכותו, ושם כתוב כי הוא מלך בבל, כי כן הבבלים קראו שמו ארתחששתא והיה שמו בלשון פרס דריוש, כי כתיב בספר מלכי פרס כי דריוש היה שם המלך שהרג אלכס נדרוס.4וטעם יעיר הכל – כי אנשי מלכותו שלחו בעבור אלכסנדרוס גם שריו הרגוהו בלילה במקום שברח שם, זה אחשורוש שהיה דריוש.5ועמד מלך גבור - זה הוא מפורש אלכס נדרוס, שנחלש דריוש מפניו.6וכעמדו - טעם וכעמדו שמת קרוב לשלשים שנה.7ותחץ - כבר פירשתיו.8ולא לאחריתו - פירושו ולא לבנו וככה: ואחריהם בפיהם ירצו סלה.9ולא כמשלו - לא היה אחד מהארבעה שמלכו תחתיו כמוהו בממשלה.10וטעם ולאחרים מלבד אלה – שקשר וגם אחרים על הארבעה מלכים שמלכו בארבעה מקומות כאשר פירשתי. והנה אומר לך עתה כלל: כי מתחלת ויחזק מלך הנגב עד וזרועים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז שהוא בפירוש חרבן בית שני, מלחמות שעברו ולזכור פרטיהן ולחפש הספרים הקדמונים בספר יוסף בן גוריון, אילו היינו יודעין כל דבריו לא יועילנו עתה לדעת שעבר, ועל כן אפרש המלות והטעמים בדרך כלל ואחר חרבן הבית אפרש בדרך פרט עד וכעת קץ, כי משם הם העתידות שנשארו כאשר אפרש.11ויחזק מלך הנגב - שהוא מלך מצרים ממלך הצפון שהוא מלך ארם ומן שריו.12ויחזק עליו - מלך הנגב.13ובת מלך הנגב - היא מלכת שבא וזאת המלכות תקרא בלשון ישמעאל אלימן, ועד היום אשה מולכת עליהם והיא ברשות מלך מצרים עד היום וזאת שבא, היא נגד הנגב כנגד ארץ ישראל וזה הדבר ידוע הוא בספרים ושכחתי שמם.14וטעם לעשות מישרים – שלום בין המלכים והנה מלך צפון רצה לקחת אותה לו לאשה.15לא תעצר כח הזרוע - ומלך מצרים יקחנה בחזקה גם יקח יולדתה וחכמי המזלות שהיו עמה, וזהו: ומחזיקה בעתים.16ועמד, שרשיה - שרשי זאת הבת והמ"ם ישמש בעבור אחד מן בניו של מלך מצרים והוא בן המלך.17ויבא - אל מלך צפון ובמבצרי מעוזו.18וגם אלהיהם - יבא בשבי אל מצרים.19ובא במלכות מלך הנגב - ישוב לארצו ולמלכותו למצרים.20ובניו יתגרו - בני מלך צפון, כי כבר הזכיר והוא שנים יעמוד ממלך צפון.21ומלת יתגרו – כמו ואל תתגר בם מלחמה.22ובא בוא - ההמון מלך צפון.23ושטף - שיביא אניות עד מעוזו של מלך הנגב.24ויתמרמר - מגזרת שימי לך תמרורים.25ונלחם עמו - פירוש שהוא עם מלך הצפון, כמו: ותראהו את הילד, והוא צוה לי אחי.26והעמיד - מלך הנגב המון רב.27ונתן - המון מלך הצפון בידו.28ונשא - המון הנחלש.29והפיל רבואות - מהמון מלך הנגב.30ולא יעוז - מלך הנגב.31ולקץ העתים - פירוש שהם שנים יבואו עוזרים רבים למלך הנגב, ובימים ההם יקומו פריצים מישראל ואלה היו בימי שמעון בן שטח והוא האמת.32ויבא - וזרעות מלך הנגב לא יעמדו הם העוזרים עם מבחוריו.33ויעש - מלך צפון הבא אל מלך הנגב כרצונו.34בארץ הצבי - ארץ ישראל וישחית רבים מהם.35וישם פניו לבוא בתוקף - כל מלכות מצרים שהוא הנגב.36וישרים עמו - ויעשו עמו שלום.37ובת הנשים - היא מלכת שבא יתן לו מלך הנגב להשחיתה, כי ברשותו היא תסרח וזהו: לא תעמוד ולא לו תהיה - שלא יקחנה.38וישב - הקצין שהיה מחרף ישיב גמולו בראש, שיעלה לו כמו: חרפתו לא יותר.39וישב - ישוב זה לארצו.40ועמד על כנו - על מתכונתו, מלך שיעביר נוגש ויהיה לו הוד מלכות.41וישבר – ולא בהדר, ועמד מלך אחר הפך תולדת הראשון, שזה יהיה נבזה.42בחלקלקות - במחשך בלי עצה.43וזרועות - אניות.44וגם נגיד - אחד מבני הורדוס.45ומן - ובעבור שיתחברו אליו רבים, יקח עצתם ויעלה בהם ויתפש מדינה, יחשב מחשבת ולא תהיה עתה, על כן אמר: ועד עת אחרת תקומנה.46ויער - יעיר כמו יקים יקם סערה לדממה.47ולא יעמד - מלך הנגב לפני מלך צפון.48כי יחשבו עליו - יועציו וסגניו מחשבות.49ואוכלי פת בגו - של מלך מצרים.50וחילו ישטוף - מלך הצפון והנה חיל מצרים הוא השטוף, ואחר כך ישלימו מלך הנגב ומלך הצפון.51ושניהם, לבבם למרע - לעשות רע לארץ ישראל.52וטעם כזב – שלא תקום עצתם ולא תצלח כי עוד נשאר קץ למועד, שילכו ישראל בגולה וישוב מלך צפון לארצו.53ולבבו על ברית קדש - להפר הוא הברית שהיתה בין מלכי ארם ובין יהודה בן חשמונאי, ואחר שעשה חפצו ושב לארצו, למועד שנה אחרת ישוב.54ובא בנגב - היא פאת מצרים.55וטעם ולא תהיה כראשונה וכאחרונה – כי בביאה ראשונה עשה כל חפצו וככה בביאה אחרונה שהיא השלישית, שהחריב בית המקדש, גם מצרים כי בביאה השניה היא האמצעי,ת יהיה כחלש וכן כתוב: ובאו בו - ובאו עמים.56ציים - הם האניות.57וכתים - הם אנשי ארם.58ונכאה - זה מלך צפון.59ושב - לארצו בבושת פנים.60וזעם על ברית קדש - הוא אגריפס.61ועשה - חיל כבד.62ושב - לנגב.63ויבן על עזבי ברית קדש - הם אנשי ירושלים שקשרו על מלך והרגו אנשיו וחללו המקדש, המעוז שהיה לישראל, כמו: גאון עוזכם, ובאה זאת המלה על דרך הארון הברית שפירושו הארון ארון הברית, וככה הספר המקנה היין החמה. עתה ספר חרבן בית שני, ויש לתמוה מחכמי צדוקים שפירשו זה לעתיד, ואמרו: כי המקדש היא מיכ"א שיחוגו עליה הישמעאלים והסירו התמיד, החמש תפילות ונתנו השיקוץ עכו"ם ואלו התועים, איך יתכן שיקרא מקדש רק ירושלים לבדה, וככה שמה בלשון ישמעאל בית ואיך הוא מיכ"א קדש, והלא פקחו אלה העורים את עיניהם וראו כי יש במיכ"א שיקוץ עד היום והלא מרקוליס שאליו יחוגו כל ישמעאל ממזרח וממערב לזרוק אבנים שם, ואלה המפרשים חללו המקדש. והגאון ז"ל אמר: כי ועשה כרצונו המלך זהו הקדרי ראש מלכות ישמעאל. וזה לא יתכן, כי כתוב וכל חמדת נשים לא יבין וזה היה אוהב נשים ופירש נשים מדינות, וזה קרוב אל דרש ואיננו פשט. ועוד: מה יעשה בכתוב לאלה אשר לא ידעוהו אבותיו?! ועוד: אם היה אלה עכו"ם אין תשובה ממרקוליס, כי זה ידעוהו אבותיו ולא סרו אנשי מיכ"א למשמעתו, עד שנשבע להם שלא יסיר עבודת מרקוליס, ואין צורך להאריך. ובן היוצר חבר ספר במועד הקץ וגם נפצתי דבריו ככלי יוצר טרם בא מועדו, כי הוא מקוה מועד עבר וכלל אומר דבריו בדברי קץ. גם דברי רבי שלמה בן גבירול ז"ל: רצה לקשור הקץ במחברת הגדולה על שני הכוכבים העליונים. גם דברי רבי אברהם הנשיא בספר קצים ודברי היוצר ודברי רבי יצחק בן לב, וכל החושבים המלות או האותיות בחשבון גימטריא הכל הבל ורעות רוח, כי דניאל לא ידע הקץ ואף כי הבאים אחריו רק רמז המלאך דבר כאשר אפרש, רק לא פירש מתי יהיה ועתה אשוב לפרש.64ומרשיעי ברית - ידבר על טיטוס שעזבו רבים מישראל בריתם.65וטעם בחלקות - כמו: דברו לנו חלקות על כן אחריו ועם יודעי אלהיו הוא השם הנכבד יחזיקו לבם.66ועשו - כאשר צום בתורתו.67ומשכילי עם - זה דור אנשי המשנה ז"ל.68וטעם ונכשלו – גזרות שעברו עליהם.69ובהכשלם - הטעם שהשם לא יניחם למחות שמם.70ונלוו עליהם - עם המאמינים.71ומן - בכל דור ודור.72עד עת קץ – בא הגואל ישראל.73ועשה - זה קוסטנטין שהיה מלך גדול על בבל ופרס ומצרים ואפריקא והשיב בבל לדתו, גם חביריו השיבו פרסיים והשבאים ומצרים ואפריקא לדתו והניח תורת ארם. וטעם ויתרומם. בלבו, ועל השם שהוא אל אלים ידבר נפלאות והנה אמר המלאך עליו והצליח וכבר עברו אלו הדברים אשר היו עתידים בימי דניאל, ועתה יחל לדבר על העתידות שנשארו. ודע כי ארם היא צפונית מערבית לארץ ישראל, גם קוסטנטינא היא צפונית ובעת קץ שיגיע קץ מלך הצפון אשר אמר והצליח עד כלה זעם, אז יבא קץ הגואל כאשר יפרש והנה לא הזכיר מתי יהיה זה, רק הזכיר כי זה המלך. והטעם בנו אשר יצא ועשה מלחמה עם מלך מצרים וילכוד את מצרים וילך לארץ ואז יהרג, ואחר ימים ידועים במספר מיום מותו, יבא הגואל לישראל.74יתנגח עמו מלך הנגב - הוא מצרים ואין לחוש שתהיה מצרים אי זה דת שתהיה.75וישתער עליו מלך הצפון - על מלך מצרים, כמו: בסופה ובסערה ואם הוא כתוב בשי"ן כמו השירו ולא ידעתי ורבים ככה.76ובא - זה מלך צפון שהוא מלך קוסטנטינא אל ארץ הצבי, והטעם אלו ימלטו מידו הדרים במקום שהיו שם אדום ומואב וראשית בני עמון, ויש בין ימי סנחריב וזאת הנבואה שנים רבות.77וישלח ידו - מלך צפון.78ומשל במכמני - תרגום ואשר לא צדה ודלא כמן ליה אולי הוא מגזרת דרכמונים וכושים, הם סמוכים למצרים יהיו במצעדיו של מלך צפון, שיסורו אל משמעתו.79ושמועות יבהלוהו - מלך צפון ממזרח ומצפון הוא בבל ופרס והטעם הקרן הקטנה שהזכיר בנבואתו.80ויצא - מלך צפון:81עד קצו - ושם ימות וזהו: והצליח עד כלה זעם:
