הון עשיר על משנה מנחות א׳

1 מנחות מנחות יש בו י"ג פרקים כנגד י"ג מיני מנחות. מנחת העומר, מנחת חוטא, מנחת קנאות, מנחת חביתין, מנחת נסכין, שתי הלחם, לחם הפנים, ולחמי תודה, וחמשה מיני מנחות נדבה. וע"ד הנסתר, ידוע שמנחה נקראת הגבורה כדאיתא במאורות נתן מאורי אור אות המ"ם סי' ע"ג, וידוע ששם שם אלהים וכשתמלאנו יהיו בו י"ג אותיות: שקמצן שלא לשמן נתן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן. משום דקמיצה היא במקום שחיטה דזבח, אע"ג דפסולה בזר, שנאה בבבא בפני עצמה דומיא דההיא דזבחים פ"א משנה ד':

2 כיצד לשמן וכו' לשם מנחת חוטא. חדא מינייהו נקט:

1 אחד מנחת חוטא. במנחת קנאות נמי כתיב במדבר ה, טו מזכרת עון. ולא הוצרך לפרש, דמ"מ ליכא למטעי מדתני אחת כל המנחות:

2 קמץ ועלה בידו צרור וכו'. כתב התי"ט, דלר' יהודה בן בתירא לדברי הר"ב, יחזור ויקמוץ, ע"כ. ולא נראה כן, שהרי כתב שאם עבר אחת מהם וקמץ וכו' יחזור כהן כשר ויקמוץ, ע"כ הר"ב. דמשמע דדוקא בקמיצת פסולים או יד פסולה ס"ל לר"י דיחזור ויקמוץ, ולא בקמיצה פסולה מחמת עצמה כגון עלה בידו צרור וכו', כמו שכתבו התוס' דף ו. ד"ה בן בתירא. ומ"ש הרב וה"ה לכל הנך פסולים דחשיב במתניתין ס"ל לב"ב וכו', היינו הפסולים המוזכרים ברישא דמתניתין קודם ר"י ב"ב, שצריך לקרות הפסולים ולא הפיסולים, והוצרך לומר זה משום דהפסיק ביניהם לשמאל בפסל: